שילוב קבוצת מיעוט בשוק העבודה: המקרה של החרדים בישראל

Transcription

1 אוניברסיטת תל-אביב הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שילוב קבוצת מיעוט בשוק העבודה: המקרה של החרדים בישראל חגית סופר-פורמן העבודה מוגשת לסנאט של אוניברסיטת תל-אביב כחלק ממילוי הדרישות לקבלת תואר שלישי מאי 2102

2 העבודה הנוכחית בוצעה בהנחייתן של פרופסור חיה שטייר ודוקטור עליזה לוין

3 תודות עבודה זו לא הייתה יוצאת לפועל ללא עזרתם של כמה אנשים להם ברצוני להודות. ראשית נתונה תודתי למנחות העבודה, פרופסור חיה שטייר ודוקטור עליזה לוין שליוו אותי נאמנה במסע הארוך והמפרך אבל גם המעניין, המלמד והמספק מאוד של כתיבת עבודת הדוקטורט. תודה על ההכוונה, על הייעוץ ועל העידוד שהענקתן לי לכל אורך הדרך. על הזמן והמחשבה שהקדשתן למענה על שאלות, לקריאת טיוטות ולכתיבת הערות. אני מעריכה מאוד את החשיבה החדה שלכן, את הידע והניסיון הרבים ואת הנגישות והפרגון שלכן. שנית נתונה תודתי למנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, על שאפשר לי לערוך את מחקר ההערכה על תוכנית "מפתח" )מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים( ולהשתמש בנתונים שאספתי גם במסגרת המחקר הנוכחי. תודה גדולה אני חבה לצוות עובדי ג'וינט-תב"ת העוסקים בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית על שיתוף הפעולה הפורה שהיה בינינו במהלך העבודה. באופן מיוחד אני רוצה להודות לצוות עובדי תכנית "מפתח"- מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים במרכזי ירושלים, ביתר עילית ואשדוד. המידע שחלקתם איתי, המבוסס על הכרות "מבפנים" של החברה החרדית ועל התנסות יומיומית בהשמת נשים וגברים חרדים בעבודה הוא יקר מפז. הוא סייע לי רבות בהבנת האוכלוסייה החרדית ובהבנת הקשיים עימם מתמודדים מחפשי העבודה החרדים. תודה למרואיינים הרבים, נשים וגברים חרדים שפנו לקבלת סיוע במציאת עבודה, על שיתוף הפעולה, הזמן והסבלנות שנדרשו במענה על השאלונים המפורטים, שסיפקו את מקור המידע העיקרי על בסיסו נכתבה העבודה. תודה גדולה למשפחתי היקרה, שתמכה, עודדה ובעיקר "סבלה אותי בשקט" במהלך התקופה התובענית של העבודה על הדוקטורט. תודות לגופים הבאים אשר תמכו בי במהלך תקופת המחקר: הקרן על-שם פרופסור יונתן שפירא מכון הורוביץ לחקר החברה והכלכלה קרן סימון רייספוס החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל-אביב

4 תוכן העניינים: תקציר הקדמה חלק א': רקע תיאורטי א 0 : השתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה א 2 : החברה החרדית בישראל א 2.0 : רקע כללי א : קבוצות וזרמים בחברה החרדית א 2.3 : התפתחות החברה החרדית כ"חברת לומדים" א : מגמות עכשוויות ביציאת חרדים לעבודה א : חסמים עיקריים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בעבודה א : "הכלכלה החרדית": תחומי הפרנסה של האוכלוסייה החרדית א 3 : שאלות המחקר והשערותיו חלק ב': שיטת המחקר ב 0 : שדה המחקר: תוכנית "מפתח" מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים ב 2 : אוכלוסיית המחקר ומאגרי הנתונים ב 3 : שיטת ניתוח הנתונים ב 2 : משתני המחקר ב 2 : בדיקות סלקציה של אוכלוסיית המחקר ב 2 : "שוק חרדי" ו"שוק כללי": הגדרה אופרציונלית חלק ג': פרקי הממצאים ג 0 : הסלקציה של האוכלוסייה החרדית לשוק העבודה ג 0.0 : מי משתלב בעבודה? ג 0.2 : מי משתלב בשוק החרדי ומי בשוק הכללי? ג 0.3 : מי מתמיד בעבודה? ג 0.2 : מי מתמיד בשוק החרדי ומי בשוק הכללי? ג 0.2 : ומי עובר בין השווקים? ג 0.2 : סיכום הפרק ג 2 : המשרות בהן משתלבת האוכלוסייה החרדית ג 2.0 : מאפייני המשרות ואיכותן ג : מי משתלב במשרות איכותיות? ג 2.3 : השוק החרדי למול השוק הכללי: היכן המשרות "טובות" יותר? ג : סיכום הפרק חלק ד': דיון ד 0 : ממצאי המחקר בהתייחס לתיאוריות העוסקות בהשתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה ד 2 : ממצאי המחקר בהתייחס להשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל ד 3 : המלצות מדיניות ד 2 : מגבלות המחקר והמלצות למחקרים עתידיים רשימה ביבליוגרפית נספחים

5 תקציר העבודה הנוכחית בוחנת את השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל, כמקרה בוחן ייחודי להשתלבות קבוצת מיעוט בשוק העבודה. מוקד המחקר במתח הקיים בין רצונה של האוכלוסייה החרדית בארץ לשמר את סגירותה מפני החברה הסובבת לבין הצורך הגובר של אוכלוסייה זו להשתלב בשוק העבודה. גוף הידע העוסק בהשתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה מתמקד בעיקר בקבוצות מהגרים ומניח כי קבוצות אלו סובלות מאפליה בשוק העבודה. תיאוריית האסימילציה קבוצות מיעוט על כי טוענת השואפות למקסם את הישגיהן הסוציו-כלכליים, להיטמע תרבותית בתוך החברה הקולטת, מהלך שיצמצם באופן הדרגתי את האפליה נגדן )1997 Sklar,.)Hirschman, ;1983 Reitz & תיאוריה זו מניחה כי משרות בשוק העבודה הכללי הפתוח יתגמלו כלכלית את חברי קבוצת המיעוט יותר מאשר משרות בתוך הקהילה עצמה. מאידך מדגישה הספרות העוסקת ב"כלכלות אתניות" את חשיבותה של סולידריות אתנית בהסבר השתלבותן הסוציו-כלכלית של קבוצות מיעוט. המושג "כלכלה אתנית" Economy( )Ethnic מתייחס למקומות עבודה בהם קיימת דומיננטיות של חברי קבוצת המיעוט. לפי ספרות זו בעוד עבודה בשוק הכללי נוטה לטמון בחובה דעות קדומות, אפליה ועבודה בתנאים של תת תעסוקה, הכלכלה האתנית מגנה על חברי הקבוצה. היא מגבילה את התחרות מחברי קבוצת הרוב ומאפשרת לחברי קבוצת המיעוט ליהנות מהזדמנויות לתפקידים שהיו נמנעות מהם בשוק העבודה הכללי. ספרות הכלכלה האתנית מניחה אם כך, בניגוד לתיאוריית האסימילציה, שהיבדלות קבוצת מיעוט בשוק העבודה, קרי עבודה בתוך "הכלכלה האתנית", מספקת לקבוצת המיעוט יתרונות כלכליים )1980 Portes,.)Wilson & מחקרים רבים בחנו סוגיה זו אך אלה לא הניבו ממצאים חד משמעיים ולא הכריעו בין טענותיהן של שתי הגישות )למשל: Nee, Wilson & Portes, ;1980 Sanders &.)1987 תיאוריית האסימילציה כמו גם הספרות העוסקת בכלכלות אתניות מניחות כי קבוצות המיעוט סובלות, לפחות בשלב ראשוני, מאפליה בשוק העבודה הכללי. בספרות זו חסר דגש על כך שהתבדלותן של חלק מקבוצות המיעוט בשוק העבודה נעשית מתוך שאיפה לשמר את מאפייניהן התרבותיים ו/או הדתיים הייחודיים ולאו דווקא בשל אפליה או שיקולים כלכליים. דוגמה לקבוצה כזו היא האוכלוסייה החרדית, הבוחרת להתבדל מסיבות דתיות ואידיאולוגיות ובשל הפיקוח החברתי ההדוק בתוך הקהילה. I

6 למחקר הנוכחי שתי מטרות מרכזיות: המטרה הראשונה היא הוספת היבט ה"היבדלות מרצון" לספרות התיאורטית העוסקת בהשתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה, זאת באמצעות בחינתה של האוכלוסייה החרדית. המטרה השנייה היא העמקת הידע באשר לדפוסי התעסוקה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית בישראל. במסגרת העבודה נבחנות טענות המועלות בספרות לגבי הכלכלה הנבדלת של האוכלוסייה החרדית. נבחנים מנגנוני הסלקציה של האוכלוסייה החרדית אל שוק העבודה ובמסגרתו לתוך שוק העבודה הפנימי של קבוצת המיעוט )"השוק החרדי"( ולתוך השוק הכללי הפתוח. כמו כן נבחנת הייחודיות של המשרות בהן משתלבת האוכלוסייה החרדית לעומת המשרות בהן משתלבת האוכלוסייה הכללית ונבחנים מנגנוני הסלקציה של האוכלוסייה החרדית למשרות איכותיות. לבסוף נערכת השוואה בין המשרות בהן משתלבת האוכלוסייה החרדית במסגרת השוק החרדי לבין המשרות בהן משתלבת אוכלוסיה זו בשוק הכללי, במטרה להכריע באיזה מהשווקים ההשתלבות "טובה" יותר. בנוסף למדדים הכלכליים המקובלים במחקרים כגון אלו, נבדקים מגוון רחב של מדדים נוספים, כלכליים ולא-כלכליים, המאפשרים לקבל תמונה רחבה לגבי איכות המשרות בהן משתלבת האוכלוסייה החרדית. "השוק החרדי", כפי שהוא מוגדר בעבודה זו, כולל את כל מקומות העבודה בהם המעסיק, כל העובדים וכל הלקוחות הינם חרדים. במובן זה משקף השוק החרדי מובלעת חברתית ותרבותית הדוקה, המובחנת בצורה ברורה מהשוק הכללי. אוכלוסיית המחקר כוללת את המשתתפים בתוכנית הכוונה והשמה בתעסוקה לאוכלוסיה החרדית )נשים וגברים( במהלך השנתיים וחצי הראשונות להפעלתה, החל מדצמבר ועד מאי אוכלוסיה זו רואיינה בשלוש נקודות זמן, עד ספטמבר 2101, על מנת לעקוב אחר השתלבותה בעבודה. במועד הראיון השני, על בסיסו נעשו מירב הניתוחים בעבודה, כללה אוכלוסייה זו 0222 נשים ו- 212 גברים חרדים. בנוסף נעשה שימוש במדגמים מייצגים של אוכלוסייה חרדית בארץ, לצורך בדיקות סלקציה של אוכלוסיית המחקר וכן במדגמים מייצגים של כלל האוכלוסייה העובדת בארץ, לצרכי השוואה. בהיבט התיאורטי מלמד פרק הממצאים הראשון כי מנגנוני הסלקציה של קבוצת מיעוט מתבדלת מרצון אל "הכלכלה האתנית" )השוק החרדי( ואל השוק הכללי מורכבים יותר מכפי שמתארת הספרות. תיאוריית האסימילציה וכן ספרות הכלכלה האתנית הניחו כי חברי קבוצות מיעוט שואפים בסופו של דבר להשתלב בשוק העבודה הכללי וכי כרטיס הכניסה לשוק זה טמון ברכישה של הון אנושי רלוונטי לשוק הכללי. הממצאים מלמדים כי בחברה מתבדלת, המעוניינת בשימור הגבולות בינה לבין החברה הכללית, הסלקציה של העובדים לכלכלה הפנימית ולכלכלה המרכזית היא תהליך שמושפע לא רק II

7 משיקולים כלכליים ומהיותו של הפרט בעל הון אנושי רלוונטי לשוק הכללי, אלא במידה רבה גם מתפיסות אידיאולוגיות ומהפיקוח החברתי הקיים בקבוצה. ככל שתפיסתו האידיאולוגית של הפרט המשתייך לקבוצה המתבדלת קרובה יותר לערכי "הליבה" של הקבוצה, קרי שמרנית יותר בהתייחס למידת הפתיחות לחברה הכללית, או שהוא משתייך לתת קבוצה שמרנית יחסית בה הפיקוח החברתי בנושא זה נוקשה יותר, כך נמצא נטייה גדולה יותר לעבוד בשוק הפנימי של הקבוצה. באשר לשאלה באיזה מהשווקים, הכללי או הפנימי, משתלבת קבוצת המיעוט המתבדלת מרצון באופן המיטבי ביותר, מלמד פרק הממצאים השני כי התשובה לכך אינה זהה עבור הגברים והנשים וכן היא אינה זהה בהתייחס להיבטים כלכליים-אובייקטיביים ובהתייחס להיבטים סובייקטיביים של העבודה. כאשר ההתמקדות היא בהיבטים כלכליים, בדומה להתמקדותם של מרבית המחקרים שנעשו בתחום, ההשתלבות הכלכלית של חברי קבוצת המיעוט המתבדלת מרצון תלויה בשאלה האם ברשותם קיים הון אנושי רלוונטי ונדרש בשוק העבודה הפתוח, המאפשר להם להשתלב במשרות איכותיות. במובן זה תיאוריית האסימילציה מתארת בצורה מדויקת יותר את השתלבות הנשים החרדיות בעבודה. עבודה במסגרת השוק הכללי נוטה לתגמל יותר את הנשים מבחינה כלכלית, דבר שבא לידי ביטוי במדדים של שכר, תנאים והטבות, תת היקף התעסוקה בשל עבודה חלקית שלא מרצון, התמדה בעבודה באותו השוק ויציבות תעסוקתית במשרה הספציפית. באשר להיבטים הכלכליים בעבודתם של הגברים החרדים לא ניתן לקבוע אלו מהתיאוריות מטיבה לתארם, שכן הממצאים אינם אחידים לטובת אחד משני השווקים. בשוק החרדי נמצא יתרון לעבודת הגברים בהיבטים של שכר, סטאטוס תעסוקתי, יציבות בתפקיד לאורך זמן והתמדה באותו השוק, אך בשוק הכללי נמצא יתרון בהיבטים של תנאים והטבות, יציבות בתפקיד בטווח הקצר, ניעות בשכר והיקף תת התעסוקה בשל עבודה חלקית שלא מרצון. העובדה שנתוני ההשתלבות הכלכלית של הגברים החרדים אינם מאפשרים להכריע בין שתי התיאוריות, נובעת במידה רבה מהשכלתם הייחודית, שהיא תוצר של היות החברה החרדית מתבדלת מרצון. על מנת לשמר את אופי הקהילה לומדים הגברים שנים ארוכות במוסדות לימוד תורניים ואינם רוכשים השכלה מספקת להשתלבות בעולם העבודה הפתוח. אמנם השוק החרדי, בדומה לכלכלות אתניות אחרות, מציע משרות שנוטות להיות בעלות מאפיינים של סקטור משני, אך למרות זאת בהיבטים שונים שוק זה מתגמל את הגברים החרדים בעלי ההשכלה התורנית יותר מהשוק הפתוח. הכנסתם של היבטים לא-כלכליים להשוואה בין השוק הפנימי לשוק הכללי מוסיפה נקודת מבט שונה לממצאים. בהתייחס להיבטים הלא-כלכליים המסקנה החד משמעית היא כי עבור האוכלוסייה המתבדלת מרצון, נשים וגברים כאחד, עבודה במסגרת השוק הפנימי היא מתגמלת יותר מאשר עבודה III

8 בשוק הפתוח. עבודה במסגרת השוק החרדי מאפשרת לעובדים החרדים לעבוד לצד עובדים ולקוחות "כמותם" ומקלה עליהם בשמירה על אורח החיים החרדי. עבודה במקום חרדי מתקבלת ביתר לגיטימציה על-ידי הקהילה המתבדלת, שכן היא נתפסת כבטוחה יותר לשמירת צניעותן של הנשים ובמרבית המקרים כמכובדת יותר ו/או מזוהה יותר עם ערכי הקהילה עבור הגברים. לפיכך נוטים העובדים החרדים לתפוס את מרבית המאפיינים הקשורים לעבודתם כטובים יותר בממוצע במסגרת השוק החרדי, גם בהתייחס למאפיינים שנמצאו בפועל כטובים יותר בשוק הכללי. ההיבטים הלא- כלכליים תומכים אם כן בטענה כי עבודה במסגרת הכלכלה הפנימית של קבוצת המיעוט המתבדלת מרצון מתגמלת את חברי הקבוצה יותר מאשר עבודה במסגרת הכלכלה המרכזית. טענה זו מקורה בספרות הכלכלה האתנית, אם כי ספרות זו התייחסה למאפיינים כלכליים ולא למאפיינים "רכים". בנוסף להיבטים התיאורטיים שנבחנו, הנוגעים להשתלבות קבוצת מיעוט מתבדלת מרצון בשוק העבודה, שופכים ממצאי המחקר אור על דפוסי ההתנהגות הייחודיים של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל. בכלל זה מצביעים ממצאי המחקר על הבדלים בין המשרות בהן משתלבים החרדים לבין המשרות בהן משתלבת כלל האוכלוסייה בישראל ועל השפעתם של מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מאפייני הון אנושי ומאפיינים המשקפים תפיסות תרבותיות של הפרט על התנהגות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. בין השאר מלמדים הממצאים על הבדלים משמעותיים בדפוסי העבודה של תת קבוצות חרדיות שונות. פרק הדיון, המסכם את העבודה, מפרט גם המלצות מדיניות המבוססות על הממצאים. IV

9 הקדמה שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה מהווה את אחת הבעיות המרכזיות העומדות על סדר יומה הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל. קשייה הכלכליים של האוכלוסייה החרדית והשלכותיהם על ההוצאה הציבורית מגבירים את תשומת הלב לדפוסי העבודה בקרב אוכלוסייה זו. מטרתה של העבודה לבחון את תהליך השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה כמקרה בוחן ייחודי להשתלבותה של קבוצת מיעוט בשוק העבודה. מוקד המחקר במתח הקיים בין רצונה של האוכלוסייה החרדית בארץ לשמר את סגירותה מפני החברה הסובבת לבין הצורך הגובר של אוכלוסייה זו והלחץ החיצוני עליה להשתלב בשוק העבודה. בספרות הסוציולוגית מופיעות כמה הגדרות למושג "קבוצת מיעוט". מספר הגדרות מתייחסות Kennedy, 1973,)Schermerhorn, 1964; רובן,)Wirth, 1945; Drislane & Parkinson,2008 לקבוצות המהוות מיעוט מספרי בלבד )ראה למשל: כוללות גם קבוצות שאינן מיעוט מספרי )ראה למשל: אולם בכל ההגדרות מופיעים שני מאפיינים מרכזיים: ראשית, קבוצת המיעוט מובחנת מבחינה פיזית ו/או תרבותית משאר האוכלוסייה ושנית, קבוצת המיעוט נחותה מקבוצת הרוב מבחינת כוחה, הסטאטוס שלה או המשאבים המוקצים לה. נחיתות זו באה לידי ביטוי ביחס שונה ומפלה כלפי קבוצת המיעוט ולכן הקבוצה תופסת את עצמה כנתונה לאפליה קולקטיבית. האוכלוסייה החרדית בארץ אינה עונה באופן מושלם להגדרה שהוצגה לעיל. אמנם אוכלוסייה זו מהווה מיעוט מספרי והיא נבדלת מבחינת מאפייניה התרבותיים משאר האוכלוסייה, אולם קשה לספק תשובה חד משמעית באשר לשאלה האם האוכלוסייה החרדית בארץ נחותה מקבוצת הרוב. מצד אחד שעור העוני בקרב האוכלוסייה החרדית גבוה באופן ניכר משעור זה בכלל האוכלוסייה, נתון המלמד על נחיתות כלכלית של הקבוצה. מאידך רבים, גם בקרב הציבור החרדי עצמו, רואים בעוני החרדי תוצאה של העדפת הגברים החרדים להקדיש את עיקר זמנם ללימודי קודש במקום לעבודה בשכר. כמו כן, האוכלוסייה החרדית שונה מקבוצות מיעוט מקופחות מעצם העובדה שהיא בעלת משקל פוליטי משמעותי, עובדה המסייעת לה לקדם את מטרותיה ולזכות בתקציבים ממשלתיים ייחודיים. באשר לאפליה נגד חרדים, חסרים נתונים חד משמעיים שיאפשרו לקבוע האם אפליה כזו מתקיימת, ואם היא מתקיימת מה הוא היקפה. בכל מקרה, בשונה ממרבית קבוצות המיעוט, האוכלוסייה החרדית אינה מעוניינת להתערות בחברה הכללית ממניעים דתיים ואידיאולוגיים, עובדה המהווה חסם משמעותי 1

10 להשתלבותה בשוק העבודה. האוכלוסייה החרדית שונה ממרבית קבוצות המיעוט במאפיינים נוספים: היא אינה נבדלת מקבוצת הרוב על בסיס של גזע, לאום או ותק בארץ, כי אם על בסיס של מידת הדתיות, היבדלות המשליכה על תחומי חיים שונים. בנוסף, נסיבות היסטוריות ופוליטיות הביאו לכך שהאוכלוסייה החרדית בארץ התפתחה לאורך שנים כמקרה יחיד במינו של "חברת לומדים" ולא מתפרנסים. בהמשך לכך, אוכלוסייה זו היא בעלת מאפיינים ייחודיים מבחינת ההון האנושי שברשותה: הנשים, שלהן התפקיד הכלכלי המרכזי בחברה, זוכות להשכלה המכינה אותן לחיי פרנסה, אך הגברים, למרות שנות לימודים רבות, מתמקדים בלימודים תורניים שאינם מכינים אותם לשוק העבודה הכללי. בין אם ניתן להגדיר את האוכלוסייה החרדית כקבוצה נחותה מכלל האוכלוסייה ובין אם לאו, במסגרת עבודה זו תוגדר אוכלוסייה זו כקבוצת מיעוט מעצם היותה בעלת מאפיינים תרבותיים מובחנים ולכן בעלת חסמים ייחודיים בשוק העבודה. האוכלוסייה החרדית מהווה מקרה ייחודי של קבוצת מיעוט מתבדלת מרצון ודווקא בשל כך היא מספקת מקרה בוחן שיוכל להעשיר את הספרות העוסקת בהשתלבות מיעוטים בשוק העבודה. תוך הישענות על ספרות בתחום הכלכלה האתנית ועל תיאוריות של השתלבות בשוק העבודה, תיבחן השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה מרמת הפרט ועד רמת הקבוצה )קרי, רמת "הכלכלה החרדית"(. במסגרת המחקר יבחנו שאלות הנוגעות לסלקציה של האוכלוסייה החרדית לשוק העבודה ולסלקציה של אוכלוסייה זו לכלכלה החרדית למול שוק העבודה הכללי בישראל. בהמשך לכך תיבחנה טענות המועלות בספרות באשר לשאלה באיזו מידה היבדלות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה מספקת יתרונות לאוכלוסייה זו. מקרה הבוחן הייחודי של האוכלוסייה החרדית יסייע לחדד את הטענות המועלות בספרות זו ולהעשיר אותה. 2

11 חלק א': רקע תיאורטי א 1. השתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה מרבית המחקרים הסוציולוגיים שעסקו בהשתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה התמקדו בחקר השתלבות קבוצות מהגרים בארה"ב. תיאוריית האסימילציה Theory( )Assimilation שרווחה כבר במחקרים הראשונים בתחום זה 1950( Park, )Park & Burgesss, 1921; Park, 1926; טענה כי קבוצות המיעוט עוברות תהליך התפתחות בן כמה שלבים, המוביל אותן ממצב של קושי כלכלי ואפליה לטמיעה בתוך קבוצת הרוב. לפי תיאוריית האסימילציה, הטמיעה מונעת על ידי תהליכים סוציו-פסיכולוגיים של עירוב בין קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט ושל שיתוף בחוויות ביניהן. תהליכים אלו מובילים להפחתה באפליה התעסוקתית של קבוצות המיעוט, הפותחת בפניהן אפשרויות חדשות להיטמעות בחברה הכללית. מתוך טיעון זה נבעה "ההשערה האקולוגית" לפיה קיים קשר שלילי בין היבדלותן של קבוצות מיעוט לבין הישגיהן הסוציו-כלכליים של קבוצות אלו. על-פי עמדתה של תיאוריית האסימילציה, משרות בשוק העבודה הכללי יתגמלו כלכלית את חברי קבוצת המיעוט יותר מאשר משרות בתוך הקהילה ויותר מאשר בעלות על עסקים קטנים )2000 Gold,.)Light & כמו כן, על-פי עמדה זו כניסה לזרם הכלכלי המרכזי מחייבת את קבוצת המיעוט בהיטמעות תרבותית בקבוצת הרוב וגם מעודדת היטמעות כזו 1997( Sklar,.)Hirschman, 1983; Reitz & תיאוריית האסימילציה היא עדיין הרווחת ביותר בתחום של השתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה ורבות מטענותיה אוששו במחקרים )1997 Sklar,.)Hirschman, ;1983 Reitz & עם זאת התיאוריה ספגה במהלך השנים ביקורות שהולידו הצעות לשינויים בחלק מעקרונותיה. בעשורים האחרונים התמקדה הביקורת בנטייה של תיאוריית האסימילציה לכפות דרישות אתנוצנטריות ופטרוניות על קבוצות מיעוט, הנאבקות לשמר את אופיין התרבותי והאתני )2003 ;1997.)Glazer, ;1993 Alba & Nee משנות ה- 31 מתייחסת הספרות לקיומה של "אסימילציה מפולחת" Assimilation( :)Segmented בחינת הדור - השני של מהגרים בארה"ב מלמדת על היטמעותם בפלחים שונים של החברה האמריקאית חלקם במעמד הבינוני האמיד וחלקם בשכונות עוני בערים 1997( Zhou,.)Portes & Zhou, 1993; Portes, 1995; הספרות העוסקת באסימילציה מפולחת מזהה מסלולים שונים באמצעותם משתלבים חברי קבוצות 3

12 מיעוט בחברה הכללית ומתמקדת בזיהוי הגורמים הסביבתיים, המבניים והתרבותיים המפרידים בין אסימילציה מוצלחת, לבין אסימילציה לא מוצלחת. החל משנות ה- 51 בוצעו מחקרים המלמדים כי תיאוריית האסימילציה היא כוללנית מדי ואלה הולידו תיאוריות חדשות הנוגעות להשתלבותן של קבוצות מיעוט בשוק העבודה, שהמרכזיות בהן הינן תיאוריית שוק העבודה המפולח ותיאוריות הנוגעות לסולידריות אתנית. תיאוריית שוק העבודה המפולח מרחיבה את תיאוריית "שוק העבודה הדואלי" לארגון שווקי עבודה לפי גישה זו, פירמות קפיטליסטיות גדולות, איגודים מקצועיים.)Averitt, 1968; Galbraith, 1971( ומוסדות אחרים מפלחים את שוק המשרות לשוק עבודה מוגן, שוק הליבה ולשוק עבודה בלתי מוגן, פריפריאלי )1971 Piore,.)Doeringer and שוק העבודה הראשוני מאופיין בתנאי עבודה יציבים, בשכר גבוה, בדרישה למיומנויות עבודה ייחודיות יחסית ובשווקי עבודה פנימיים, המספקים החזרים גבוהים על השקעה בהון אנושי והזדמנויות לקידום. בניגוד לכך, שוק העבודה המשני מאופיין בשיעורי תחלופה גבוהים ובמשרות בשכר נמוך, הדורשות מיעוט מיומנויות, מספקות תגמולים נמוכים על השקעה בהון ואינן כוללות אנושי הזדמנויות מובנות לקידום. הדינאמיקה בשוק העבודה מובילה לכך שקבוצות מיעוט מרוכזות באופן לא פרופורציונאלי בשוק העבודה המשני. בשל מגבלות על תנועה בין השוק Bluestone, 1970; המשני לראשוני, "נלכדות" קבוצות מיעוט במשרות לא יציבות בשכר נמוך (.)Doeringer and Piore, 1971; Piore, 1979 סדרה נפרדת אך קשורה של תיאוריות מבניות מדגישה את חשיבותה של סולידריות אתנית בהסבר השתלבותן הסוציו-כלכלית של קבוצות מיעוט. תיאוריות אלו מתמקדות במוסדות החברתיים ובדינאמיקה החברתית המעודדים שימוש במשאבים אתניים לצורך קידום כלכלי. השימוש של ספרות זו במושג "אתניות" מכוון למעשה לשוני תרבותי )2003,)Pieterse, שהרי ישנן קבוצות מיעוט הנבדלות מכלל האוכלוסייה שלא על בסיס אתני, אלא על-פי מוצא לאומי, דת או אף על בסיס מידת הדתיות, כמו במקרה של האוכלוסייה החרדית. תיאוריות אלו מסבירות באמצעות מושגים של סולידריות אתנית כיצד קבוצות מיעוט מסוימות מצליחות כלכלית למרות עוינות מצד האוכלוסייה הכללית וקשיים נוספים 1980( Modell,.)Light, 1972; Bonacich, 1973; Bonacich & תוך התבססות על תיאוריות אלו בוצעו מחקרים, המלמדים כי מספר לגבי קבוצות מיעוט ההיבדלות בשוק העבודה סיפקה דווקא יתרונות כלכליים, זאת בניגוד ל"השערה האקולוגית" של תיאוריית האסימילציה )ראה למשל: Bach, 1985.)Wilson & Portes, ;1980 Portes & כמה מושגים מופיעים בספרות זו על מנת 4

13 לתאר היבדלות כלכלית של קבוצות מיעוט ואת היתרונות שהיבדלות כזו עשויה לטמון בחובה: המושג 1 "כלכלה אתנית" Economy( )Ethnic או "כלכלת בעלות אתנית" Economy( )Ethnic Ownership כולל את כל העצמאים המשתייכים לקבוצה אתנית מסוימת, את המעסיקים המשתייכים לקבוצה האתנית, את עובדיהם בתשלום ואת בני המשפחה העובדים ללא תשלום מתוך הקבוצה האתנית ( & Bonacich.)Modell, 1980 גבולות כלכלת הבעלות האתנית מגדירים את המשרות שיצרה קבוצת המיעוט בעצמה לעומת המשרות המסופקות לה על ידי שוק העבודה הכללי )2000 Gold,.)Light & המושג "כלכלה בשליטה אתנית" Economy( )Ethnic Controlled מתייחס לתעשיות, מקצועות וארגונים בשוק העבודה הכללי בהם עובדים מן הקבוצה האתנית מקבלים החלטות כלכליות חשובות כמו גיוס, פיטורין 2 ואסטרטגיה עסקית. כוח זה נובע בדרך כלל מאחד או יותר מהגורמים הבאים: נוכחות מספרית או עדיפות מספרית של הקבוצה האתנית, התארגנותה של הקבוצה או כוחה הפוליטי. כוחה של הקבוצה מאפשר לחבריה להשיג תפקידים רבים יותר וטובים יותר בשוק העבודה הכללי, להפחית אבטלה ולשפר את תנאי העבודה )2000 Gold,.)Light & המושג "כלכלת מובלעת אתנית" ( Enclave Ethnic )Economy מהווה מקרה ספציפי של "כלכלת בעלות אתנית" ומתייחס ליתרונות הכלכליים הגלומים בהתקבצות גיאוגרפית של הכלכלה האתנית. במובלעות גדולות ומובחנות היטב, מהגרים עוברים בין עבודה לפעילויות פנאי מבלי להשתמש בשפת המדינה הקולטת וללא אינטראקציות משמעותיות מחוץ לקבוצה האתנית שלהם )1987 Nee,.)Sanders & הגבולות האתניים שלהם מוגדרים חברתית: הם מזהים אחד את השני כ"אנשים כמונו" )2005 Salaff,.)Greve and למובלעת האתנית כמה מאפיינים ייחודיים, אולם המאפיין העיקרי הוא היזמות האתנית, היכולת של קרי קבוצת המיעוט ליצור תת מערכת כלכלית משלה, המבוססת בעיקר על עסקים קטנים בבעלות יזמים אתניים, המעסיקים עובדים מתוך הקבוצה האתנית )2004.)Zhou, ההתקבצות הטריטוריאלית מאפשרת לקהילה האתנית לזכות בשיעור גבוה יותר של מכירות מזה שהיו זוכים בו עסקים אתניים ללא התקבצות כזו. היתרון הכלכלי פועל לטובת הקהילה האתנית, שעובדיה נהנים ממשרות נוספות וכתוצאה מכך מרווח נוסף. תהליכים אלו מאיצים את הניעות הכלכלית של הקבוצה מעבר לניעות לה היו זוכים במסגרת כלכלה אתנית שאינה מקובצת טריטוריאלית )2000 Gold,.)Light & הטיעון המרכזי של החוקרים )"השערת המובלעת"(, הסותר את ה"השערה האקולוגית" של תיאוריית האסימילציה, הוא כי למרות הבידוד כינוי שניתן על-ידי )0222( Light & Gold על-מנת להפריד בין מושג זה לבין סך כל הכלכלה האתנית של קבוצת מיעוט. המושג "כלכלה בשליטה אתנית" כולל את המושגים הבאים שהוזכרו בספרות: "הגמוניה אתנית" )1988 )Jiobu, ו"נישה".(Waldinger, 1994(

14 החברתי של המובלעת, אין להיבדלות זו מחיר כלכלי. עובדים במובלעת, בדומה לעובדים בסקטור הראשוני, יקבלו החזר גבוה להשקעתם בהון אנושי, זאת בניגוד לחברי קבוצת המיעוט שיעבדו בשוק 3 העבודה המשני "הפתוח" )1980 Portes,.)Wilson & היתרונות הללו מושגים באמצעות הון חברתי : בעלי העסקים מן הקבוצה האתנית משתמשים ברשתות אתניות ובסולידריות אתנית מסיבות תועלתניות. קרי, הם סוחרים עם בעלי עסקים מתוך הקבוצה בשל העובדה שהם מכירים אותם, בוטחים בהם ויכולים לשוחח עימם בשפתם. מחקרים שנעשו לגבי מובלעות אתניות סיפקו ממצאים מעורבים: חלקם סיפקו תמיכה ל"השערת המובלעת" )למשל: Jensen, 1989,)Wilson & Portes, 1980; Portes & Bach, 1985; Portes & אחרים העמידו השערה זו בספק )למשל: Gough, 2009.)Sanders & Nee, 1987, Hum, 2000; 2001; Xie & שלושת המושגים שצוינו לעיל )כלכלת בעלות אתנית, כלכלה בשליטה אתנית וכלכלת מובלעת אתנית( מגדירים את סך כל הכלכלה האתנית של קבוצת מיעוט מסוימת. הכלכלה האתנית עומדת בניגוד לשוק העבודה הכללי בו יחידים מקבוצת המיעוט מאיישים משרות בהן הם אינם מקובצים ואין להם השפעה כחלק מקבוצת מיעוט. תעסוקה בשוק הכללי מתרחשת כאשר חברי קבוצת המיעוט יוצאים לשוק הכללי מתוך כוונה להשיג הזדמנויות כלכליות פרטיות, התהליך הצפוי להתרחש על-פי תיאורית האסימילציה. במקרה זה מקבלים על עצמם חברי קבוצת המיעוט את "העסקה" המוצעת להם על ידי השוק הכללי, הכוללת לעיתים קרובות דעות קדומות, אפליה והעדר רשתות חברתיות תומכות ( Light Gold, 2000 &(. השוק הכללי עשוי לספק לחברי קבוצת המיעוט תפקידים, אך במקרים רבים הוא יספק תפקידים בתנאים של תת תעסוקה או אבטלה. הכלכלה האתנית היא תגובה רציונאלית שנועדה למנוע מצב זה. קבוצות המיעוט מנסות לשפר את מצבן הכלכלי ומשתמשות לצורך כך במשאבים 5 חברתי. העומדים לרשותן. המשאבים 4 המעמדיים כוללים הון כספי, הון אנושי, הון תרבותי והון המשאבים האתניים מתייחסים למאפיינים המבוססים על המסורת של הקבוצה ועל הניסיון שלה, כמו מיומנויות אופייניות לקבוצה ותפיסות עולם משותפות )2000 Gold,.)Light & היבדלותה של קבוצת מיעוט מגבילה את התחרות מחברי קבוצת הרוב ומאפשרת לחברי קבוצת המיעוט ליהנות מהזדמנויות 6 3 הון חברתי מוגדר כסך המשאבים הממשיים או הפוטנציאליים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם )1985.)Bourdieu, 4 הון תרבותי מוגדר ע"י בורדייה כ "יכולת בתרבות הסטאטוס הגבוה בחברה" )1984.)Bourdieu, תרבות זו מדגישה ידע באמנויות שונות כמו מוסיקה ואמנות. ידע זה מיצג הון מכיוון שניתן להשתמש בו בכדי לשפר את מצבו הכלכלי של בעליו בנקודות שונות בחייו. ההון התרבותי נרכש במשפחה ובהשכלה פורמלית ומאפשר הכרה ביוקרתו של אדם, באמצעותה ניתן לזכות בתפקידים, בנישואים ובקשרים עסקיים נחשקים )2000 Gold,.)Light & 5 קיים דיון נרחב בספרות העוסק בתפקידן של רשתות תקשורת ביחס להשתלבות בשוק העבודה )ראה למשל: ;1990 Coleman,. )Granovetter, 1995

15 Light & Roach, 1996; Portes & לתפקידים שהיו נמנעות מהם בשוק העבודה הכללי )ראה למשל:.)Zhou, 1999 לכן, מקומות בעלי ריכוז גדול של חברי קבוצת מיעוט יכולים לשמש כשוקי עבודה מוגנים מאפליה, כפי שנמצא לגבי האוכלוסייה הערבית בישראל Lewin-( Semyonov, ;1988 Shavit, ;1992 Khattab, 2006.)Epstein & Semyonov, ;1994 למעשה הכלכלות האתניות מתגמלות את המשתתפים בהן באמצעות יצירה של תפקידים חדשים בשוק, באמצעות איוש תפקידים שבאופן אלטרנטיבי היו מאוישים על-ידי אנשים שאינם משתייכים לקבוצה האתנית ובאמצעות ניעות כלכלית מואצת. ניעות זו מתרחשת כאשר עובדים במסגרת הכלכלה האתנית מקבלים יותר תגמולים )הון, הכנסה, תנאי עבודה( מאשר היו מקבלים בשוק העבודה הכללי )2000 Gold,.)Light & הספרות העוסקת ב"אסימילציה מפולחת" רואה בכלכלה האתנית מסלול אפשרי לניעות כלפי מעלה של חברי קבוצות מיעוט. בשונה ממסלול האסימילציה בו התמקדה הספרות באופן מסורתי, מסלול הכלכלה האתנית מאפשר להשיג Portes & Zhou, 1993; ניעות כלפי מעלה ללא הצורך להיטמע מבחינה תרבותית בחברה הכללית ( Raumbaut, 2001.)Portes, 1995; Zhou, 1997; Portes & קבוצות מהגרים שאינן מצליחות ליצור לעצמן כלכלות מובלעת או מוסדות אתניים חזקים שיגנו עליהן נמצאות בסיכון גדול יותר להיקלע למסלול שיוביל את ילדיהן לחוות "אסימילציה כלפי מטה", כלומר להיטמע במעמד הנמוך במקום לחוות ניעות חברתית כלפי מעלה 1993( Zhou,.)Portes & בעוד מחקרים רבים מצאו כי כלכלות אתניות מתגמלות את חברי קבוצות המיעוט, ישנם מחקרים החולקים על כך. כמה חוקרים טוענים כי כלכלות אתניות מסייעות לקבוצות מסוימות להשיג ניעות כלכלית, אך מונעות השגת ניעות כזו בקרב קבוצות אחרות )1994.)Waldinger, יש הטוענים כי כלכלות אתניות מעצימות אי שוויון קיים, שכן ניעות כלפי מעלה מושגת על ידי רק פרטים וקבוצות בעלי משאבים 1997( Woodard,.)Bates, 1997; בהמשך לכך יש הטוענים כי ניעות כלכלית מושגת רק על ידי בעלי עסקים ומעט עובדים ברמות גבוהות אך מרבית העובדים במסגרת הכלכלה האתנית נוטים לעבוד בתנאים של שכר נמוך, שעות ארוכות והם בעלי הזדמנויות מועטות לרכישת כישורים שיאפשרו להם ניעות כלפי מעלה )1987 Nee,.)Sanders and מחקרים נוספים מצאו כי נשים עובדות במסגרת כלכלות אתניות בתנאי ניצול 1998( Min,.)Zhou & Logan, 1989; Gilbertson, 1995; הניסיון להסביר את ההבדלים שנמצאו בהישגים הכלכליים של קבוצות מיעוט שונות עורר דיון רחב היקף. הגישה הדומיננטית בספרות טוענת כי עמדותיהן של קבוצות שונות כלפי עבודה, שיתוף פעולה, חינוך ודחיית סיפוקים קובעות את הסטאטוס הכלכלי שלהן בחברה תחרותית קפיטליסטית ( Sowell, 7

16 Kotkin, 1992 ;1981(. בניגוד לכך טוענים חוקרים כי תנאים חברתיים מבניים, ובעיקר מעמד ואפליה הם המשתנים בעלי החשיבות בהסבר ההבדלים הללו ( Barrett, Steinberg, ;1989 Jones, McEvoy &.)1994 בכוונתה של עבודה זו להוסיף את האוכלוסייה החרדית בישראל לדיון בהשתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה ובכלכלות אתניות. תיאוריית האסימילציה כמו גם הספרות העוסקת בכלכלות אתניות נוצרו מתוך כוונה לנתח את השתלבותן הכלכלית של קבוצות מהגרים וההנחה העומדת בבסיסן היא כי חברי קבוצות אלו סובלים, לפחות בשלב ראשוני, מאפליה, מהעדר רשתות תקשורת מקומיות ומחוסר התאמה של ההון האנושי שברשותן לשוק העבודה המקומי. על-פי ספרות הכלכלה האתנית הרצון להימנע מקשיים אלו ולמקסם את ההישגים הסוציו-כלכליים של חברי הקבוצה בשוק העבודה הוא המניע העיקרי ליצירת כלכלה נפרדת לקבוצת המיעוט. בשל כך נתפסת הכלכלה האתנית כמצב זמני, כאסטרטגיית מעבר ממצב של קיפוח למצב של השתתפות שווה בשוק העבודה )2000 Light,.)Gold & הנחה זו היא פשטנית ואינה מתייחסת לכך שחלק מקבוצות המיעוט מתבדלות מתוך אמונתן ו/או רצונן שלא להתערות בחברה הכללית, ולאו דווקא מתוך מטרה כלכלית. עבור קבוצות אלו העבודה במסגרת הכלכלה הפנימית של הקבוצה היא מצב קבוע ורצוי. תאור זה תואם את האוכלוסייה החרדית, או לפחות חלקים משמעותיים בתוכה, והוא תואם קבוצות מתבדלות נוספות בעולם, כדוגמת האמיש, ההוטרים והמינוניטים בארה"ב ובקנדה )למשל: כץ ולאר, 2115; 2001 Bowman,.)Kraybill & היבדלות פחות קיצונית או רצון לשמר מאפיינים תרבותיים ייחודיים קיים גם בקרב קבוצות רבות Phillips, 2006, נוספות בעולם, כמו במקרה של קבוצות מוסלמיות מסוימות באירופה ( ובארה"ב 2009;2006.)Hellyer, המחקר אודות קבוצות מתבדלות מפרט את המאמץ הרב שמשקיעים חבריהן על מנת לצמצם את המגע עם העולם שמחוץ לקהילה, בכלל זה בכל הנוגע לפעילות הכלכלית והתעסוקתית 6 שלהן. עם זאת אין בנמצא מחקר המנתח קבוצות מתבדלות במונחי התיאוריות המוצגות לעיל, קרי משווה בין עבודת חבריהן בשוק הפנימי של הקבוצה לבין עבודתם בשוק הכללי הפתוח. טענותיהן של תיאוריות אלו הן כי השתלבות בשוק העבודה הכללי )על-פי "ההשערה האקולוגית" של תיאוריית האסימילציה( או לחילופין הסתגרות בכלכלה נפרדת )על-פי "השערת המובלעת" של הכלכלה האתנית( 8 6 בקרב קבוצות האמיש, ההוטרים והמנוניטים, בשונה מהאוכלוסייה החרדית, התמקדה הפעילות הכלכלית באופן היסטורי בחקלאות ומעט מלאכות יד, דבר שאפשר לקהילות לספק באופן עצמאי את מרבית צרכיהן ולהתבדל מהחברה הכללית. בשל שינויים טכנולוגיים וכלכליים נכנסו בעשורים האחרונים חלק מקהילות אלה גם לתחום התעשייה, תהליך שהגדיל את האינטראקציות של חבריהן עם העולם שמחוץ לקהילות 1994( Olshan, ; Kraybill & כץ ולאר, ; Bowman, )Kraybill &

17 יובילו להישגים סוציו-כלכליים טובים יותר של קבוצת המיעוט המופלית. בכוונת עבודה זו לבחון טענות אלו בקרב האוכלוסייה החרדית, קבוצה שהיבדלותה מונעת מאמונתה הדתית ומן הפיקוח החברתי ההדוק המתקיים בקהילה. ההבחנה בין היבדלות מסיבות כלכליות לבין היבדלות מסיבות תרבותיות ודתיות עשויה לסייע בהסבר חוסר העקביות בממצאים הנוגעים ליתרונות הכלכליים שמספקות הכלכלות האתניות לקבוצות שונות. בכוונת העבודה להוסיף לדיון זה גם התייחסות לתגמולים לא-כלכליים. הספרות העוסקת בכלכלות אתניות עשירה במחקרים הבוחנים את התגמולים הכלכליים הנובעים מהשתתפות בכלכלות אלו, אך מיעטה בבחינת 7 היבטים לא-כלכליים של התופעה. במקרה של קבוצת מיעוט "מתבדלת מרצון" כמו האוכלוסייה החרדית, יש להניח כי עבודה במסגרת הכלכלית הפנימית מספקת לחבריה תגמולים לא- כלכליים בעלי חשיבות, כמו היכולת לנהל אורח חיים התואם את תפיסת הקבוצה, שמירה על מעמד הפרט בתוך הקבוצה ותמיכה חברתית, תגמולים שעשויים להוות פיצוי במקרה של הישגים כלכליים נמוכים. היבטים אלו ואחרים יבחנו במסגרת עבודה זו. בנוסף לאמור לעיל מיעטה הספרות העוסקת בכלכלות אתניות לבחון את תפקידן של נשים בכלכלות אלו 2010( Pécoud,.)Light and Gold, 2000; Menzies, Brenner & Filion, 2003; בספרות זו מתוארות בדרך כלל נשים כספיח לדפוס ההשתלבות הגברי, כעובדות ללא שכר ומטפלות בבני המשפחה ובכך מסייעות לכלכלה האתנית. בכוונת העבודה הנוכחית לתת תשומת לב נרחבת לתפקידן של הנשים בכלכלת קבוצת המיעוט, זאת באמצעות השוואה בין דפוסי השתלבותן של הנשים החרדיות בשוק העבודה לבין דפוסי השתלבותם של הגברים החרדים. בקבוצת מיעוט בה קיימים הבדלים כה משמעותיים בין נשים לגברים בהשכלה הנרכשת ובציפיות החברתיות )כפי שיפורט בפרק הבא( נצפה למצוא הבדלים ייחודיים בין הקבוצות בדפוסי ההשתלבות בעבודה. הבט נוסף שאינו מפותח בספרות שנידונה לעיל הוא מנגנון הסלקציה של קבוצות מיעוט לתוך שוק העבודה. הכוונה לשאלה מי מבין חברי קבוצת המיעוט משתלב במסגרת הכלכלה הפנימית של קבוצת המיעוט ומי מבין חברי קבוצת המיעוט משתלב בכלכלה המרכזית. הנחת היסוד המובנית בספרות זו היא כי מהגרים חברי קבוצות מיעוט המגיעים למדינה הקולטת, עומדים בפני כמה חסמים מרכזיים בבואם להשתלב בעבודה: הם אינם דוברים את השפה המקומית, הם נעדרי השכלה וניסיון עבודה 9 7 יוצאי דופן הם מספר מחקרים, למשל: שביט )1992 )Shavit, מצא שביעות רצון גדולה יותר בקרב ערבים ישראלים שעבדו במסגרת הכלכלה האתנית, פונג ואוקה )2002 Ooka, )Fong & מצאו שסינים שעבדו במסגרת הכלכלה האתנית בטורונטו השתתפו פחות בפעילויות בחברה הכללית. הו )2009 )Hou, מצא שמהגרים לקנדה העובדים בארגונים הומוגניים מבחינה אתנית נטו פחות לדווח על שביעות רצון נמוכה מהחיים.

18 מקומיים, הם חסרים רשת קשרים מקומית שתסייע להם להשתלב במקומות עבודה בשוק הכללי ובנוסף הם נוטים לסבול מאפליה מצד האוכלוסייה המקומית. בהינתן החסמים הללו מספקת הכלכלה האתנית, הכוללת מקומות עבודה בבעלות או דומיננטיות של קבוצת המיעוט, את הערוץ היעיל ביותר, ולעיתים היחיד, עבור המהגר למציאת עבודה. בספרות זו טבועה ההנחה שמאפייני הפרט העיקריים המאפשרים השתלבות של מהגרים במסגרת הכלכלה המרכזית, הינם מאפייני הון אנושי: מידת השליטה בשפת המדינה הקולטת, מידת ההכרות עם התרבות והמנהגים המקומיים וכן השכלה וניסיון בעבודה הרלוונטיים לשוק העבודה הקולט ( 2001; Sanders, Nee, Sanders and Sernau, 1993; Nee and.)fong, Chan and Cao, 2009; Heu, 2009 האוכלוסייה החרדית שונה במאפייניה מקבוצות מהגרים. היא מהווה קבוצה ותיקה בחברה הישראלית, אינה נבדלת מקבוצת הרוב על בסיס של גזע או לאום ובדומה לכלל האוכלוסייה דוברת עברית. הדמיון העיקרי בינה לבין קבוצות מהגרים נוגע לכך שהיא בעלת מאפיינים תרבותיים ייחודיים, היוצרים הפרדה בינה לבין כלל האוכלוסייה. בשונה ממרבית קבוצות המיעוט, האוכלוסייה החרדית אינה מעוניינת להתערות בחברה הכללית בשל מניעים דתיים ואידיאולוגיים ובכך מהווה כאמור חברה "מתבדלת מרצון". ניתן לצפות כי מאפיינים אלו יובילו לקיומם של מנגנוני סלקציה ייחודיים לתוך שוק העבודה ולתוך הכלכלה החרדית והכלכלה המרכזית, נושא שיבחן אף הוא במסגרת עבודה זו. א 2. החברה החרדית בישראל א 2.1. רקע כללי היהדות החרדית כוללת חלק מובחן בחברה היהודית, הרואה עצמו מחויב להלכה כפי שפיתחו אותה בעלי הסמכות במסורת היהודית )פרידמן, 0330(. מחויבות זו מוצאת את ביטויה במאפיינים המייחדים את האוכלוסייה החרדית מהחברה הסובבת אותה. ראשית, החרדים מתאפיינים במילוי מצוות ההלכה באופן המפורט והמדוקדק ביותר, זאת בניגוד ל"פשרנות" ול"בינוניות" בקיום המצוות, אותן הם מייחסים ל"דתיות המודרנית" )שם, 0330(. ביטויים מובהקים לכך ניתן למצוא בהפרדה המחמירה בין נשים לגברים בכל תחומי החיים ובהחמרה בתחום כשרות המזון, המצריכה השגחה דקדקנית ותעודות כשרות מהודרות. החברה החרדית מתאפיינת בתפיסת עולם שמרנית ופוריטנית. היא משמרת באדיקות את המסורת האורתודוקסית שהתפתחה במזרח אירופה ותופסת את אורח החיים בקהילה היהודית המסורתית כביטוי לחיים היהודיים במלואם )שם, 0330(. אחד העקרונות המנחים של 10

19 הקהילה החרדית, הוא דחיית המודרנה. עיקרון זה נובע מהתודעה ההיסטורית שלה, שהיא תודעה טראומטית: ראשיתה ב"טראומת הסחף" של תקופת ההשכלה, העיור והתיעוש, כאשר המוני צעירים יהודים זנחו את עולם התורה. המשכה בסדרת טראומות ודילמות תיאולוגיות שעוררו הציונות והצלחת ההתיישבות בארץ ישראל, השואה שהשמידה את קהילות יהודי אירופה והקמת מדינת ישראל. כל אלה יצרו אצל החרדים תחושה של סכנה לקיום היהודי ומחויבות רבה לשיקום החיים היהודיים שחרבו. מחויבות זו מוצאת את ביטויה בהתמסרות לחיים רוחניים של לימוד תורה, הנתפסת כייעוד הערכי הראשון במעלה )שלהב, 2112; שאול, 2101(. הישיבה המתמקדת בלימודי קודש בלבד היא לב-ליבה של התרבות החרדית ומרבית הגברים החרדים מקדישים שנים ארוכות ללימודים תורניים, עובדה שזיכתה את החברה החרדית בכינוי "חברת הלומדים" )פרידמן, 0330(. 0322, לימוד התורה מעניק את התוכן המרכזי לחיי היום-יום של הגברים החרדים, ומכתיב את אורח חייהן של הנשים כתומכות בבעליהן הלומדים )אלמוג וחנני, 2112(. החברה החרדית נשלטת על-ידי ממסד רבני של גדולי תורה ופוסקי הלכה, ראשי ישיבות ואדמו"רים, שדעתם נתפסת כ"דעת תורה" והוראותיהם מכתיבות כל פרט ופרט בחייו של האדם החרדי )כהן, 2112; אלמוג וחנני, 2112(. ההקפדה המחמירה על קיום המצוות והוראות הממסד הרבני נעשית במידה רבה באמצעות פיקוח חברתי הדוק, גלוי וסמוי, אף הוא מאפיין מרכזי של החברה החרדית. האינטראקציות החברתיות בתוך הקהילה הן אינטנסיביות וכמותן גם הפיקוח החברתי ההדדי וחריגות מהסדר החברתי מתקבלות בחומרה )שפיגלר, 2100(. בשל הרצון לצמצם את השפעות העולם החיצוני, מבדילה עצמה האוכלוסייה החרדית, רוחנית ופיסית, משאר האוכלוסייה בישראל, היבדלות הבאה לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים. האוכלוסייה החרדית מתגוררת לרוב במעין "גטאות" גיאוגרפיים, בשכונות וביישובים חרדיים המבדילים אותה מן העולם החיצון )שלהב ופרידמן, 0322; שלהב, 0330; כהנר, 2113(, היא בעלת מערכת חינוך אוטונומית ענפה ומבוזרת )שפיגל, 2100(, בעלת מוסדות קהילתיים עצמאיים ואמצעי תקשורת עצמאיים )נריה בן-שחר, 2112(. היא נמנעת ברובה משירות סדיר בצה"ל ומשתלבת באופן סלקטיבי בשוק העבודה, נושא שנמצא במוקד עבודה זו. כמו כן היא מתאפיינת בהופעה חיצונית מובחנת, הבאה לידי ביטוי בלבוש ייחודי, בזקן ולעיתים בפאות לגברים, המעידה על חבריה כי הם משתייכים לחברה החרדית. גם במובן הרוחני מתבדלת החברה החרדית. היא רואה עצמה כ"תרבות נגד", שערכיה ואורחות חייה מנוגדים לתרבות הדומיננטית והיא עליונה מבחינה מוסרית על-פני האחרים. היא מציירת את העולם החילוני כעולם בלתי מוסרי וריקני, דבר שבא לידי ביטוי בתכנים המאפיינים את מערכות התקשורת, החינוך 11

20 .)2112 והפוליטיקה החרדית )אלמוג וחנני, תכונות אלה מאפיינות את החברה החרדית כ"תרבות מובלעת" במונחיו של סיון )0330(. חלקה הגדול של החברה החרדית תופס את הציונות כאידיאולוגיה לאומית-חילונית, הנוגדת את 8 מהותה של היהדות )פרידמן, 0330(. יחסם העוין של החרדים לציונות הושפע גם מהיותה גורם מרכזי בתהליך החילון של צעירים יהודיים רבים. עם זאת, בשנים האחרונות חל ריכוך )לא רשמי( בעמדה זו חלקים נרחבים בקרב בחברה החרדית. העמדה החד משמעית נגד המפעל הציוני התחלפה בעמדה מעשית יותר המתבטאת, בין השאר, בהשתתפות פעילה יותר של הציבור החרדי בעשייה הפוליטית, ; במעורבות גדולה יותר בהוויה הישראלית ובהזדהות עם המאבק הקיומי של ישראל )קפלן, אלמוג וחנני, 2112(, תהליך שמכנה קפלן )2113( "ישראליזציה". מחברה קטנה וחלשה אחרי השואה, שביקשה רק לשמר את עצמה כ"אודים מוצלים מאש", גדלה החברה החרדית והגיעה לשיעור משמעותי מן האוכלוסייה הישראלית. על-פי הערכות של הלשכה 5% 01% המרכזית לסטטיסטיקה היוו החרדים בשנת 2113 כ- מהאוכלוסייה בישראל וכ-.) )פרידמן ואחרים, מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים 2100; פלטיאל ואחרים, חלקם של החרדים באוכלוסייה הכללית הולך וגדל לנוכח שיעור פריון גבוה במיוחד. מספר הילדים הממוצע הצפוי לאישה חרדית בימי חייה )פריון כולל( הוא כ- )חליחל, 2100(. התחזית היא שבשנת 2103 יגיע שיעורם של החרדים לכ- 03% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל וכ- 01% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים )פלטיאל ואחרים, 2100(. שיעורי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה נמוכים באופן ניכר בהשוואה לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית. הפער בשיעור ההשתתפות של הגברים גדול יותר, בשל התמסרותם של מרבית הגברים החרדים ללימודי תורה. כ- 33% מהגברים החרדים עובדים, לעומת כ- 21% בקרב האוכלוסייה לעומת 22% היהודית הלא חרדית. בקרב הנשים החרדיות כ- 22% עובדות, מהנשים שאינן חרדיות )גוטליב וטולידנו, 2100(. נוסף על שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה, דפוסי התעסוקה של החרדים למעט חסידות חב"ד וחלק מהחרדים הספרדים )אלמוג וחנני, 0222; ליאון, 0202(. למשל בארגונים דוגמת זק"א. 10 קיים קושי להעריך את גודלה המדויק של האוכלוסייה החרדית, זאת מכמה סיבות: ראשית, לא קיימת הגדרה חד משמעית למשתייכים לקבוצה זו. הדבר נעשה מורכב יותר בשל מגמות המשפיעות על החברה היהודית בישראל בעשרות השנים האחרונות, כגון הקמת ש"ס והתגבשות קהל מצביעים ייחודי מאחוריה, חזרה בתשובה, התגבשות קטגוריה של חרדים-לאומיים, התערות הולכת וגדלה של החרדים בפוליטיקה הישראלית ועוד )פורטנוי, 0222(. שנית, מרשם האוכלוסין אינו כולל הגדרה לגבי ההשתייכות של אדם הרשום כיהודי לזרם זה או אחר ביהדות. בשל כך עושה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שימוש בכמה שיטות שונות לאמידת גודלה של האוכלוסייה החרדית ואלו הן: לפי תפרוסת גיאוגרפית המבוססת על דפוסי הצבעה למפלגות חרדיות )גורביץ' וכהן-קסטרו, 0222(, לפי סוג בי"ס אחרון )דהן, 0992(, לפי פיקוח על מוסדות הלימוד )פורטנוי, 0222( ולפי הגדרה עצמית )מתוך הסקר החברתי(. על-פי שיטות האמידה השונות היו בישראל ב בין 422 ל- 224 אלף חרדים, המהווים בין 2% ל- 00% מכלל האוכלוסייה בישראל ובין 02% ל- 02% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל )פרידמן ואחרים, 0200(.

21 מלמדים על נטייה לעבוד במשרות חלקיות ובשכר נמוך )כהונאי, 2112(. בפועל, סוד גלוי הוא שחרדים רבים עובדים באופן בלתי פורמאלי, כלומר ללא דיווח לרשויות ותמורת משכורת במזומן. בשנת 2111 )2111 שכ- 21% העריך פרופסור מנחם פרידמן )בתוך אילן, מהאוכלוסייה החרדית, אם לא יותר, עובדים ללא דיווח. אף אם מניחים ששיעור זה הצטמצם מאז בעקבות מגמות של יציאת חרדים לעבודה פורמאלית )נושא שיפורט בהמשך הפרק(, יש להניח כי נתוני התעסוקה הרשמיים של המגזר החרדי נמוכים מהיקף התעסוקה בפועל, אך ההשערה היא שהתעסוקה שאינה מדווחת מתייחסת בעיקר לעבודות חלקיות, ובשכר נמוך )אילן, 2111(. כפי שתואר, האוכלוסייה החרדית מתאפיינת מצד אחד באי-מיצוי יכולת ההשתכרות שלה ומצד שני במספר רב של ילדים במשפחה. השילוב של שני הדברים מקטין את ההכנסה לנפש במשפחה חרדית, ומביא חלק ניכר מהמשפחות החרדיות אל מתחת לקו העוני. לפי מדדי העוני הרשמיים, שיעור העניים באוכלוסייה החרדית בישראל היה בשנת 2101 כ- 21%, זאת לעומת כ- 22% בכלל האוכלוסייה הלא- חרדית וכ- 02% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית בישראל )אנפלד ואחרים, 2101(. שיעורי השתתפות נמוכים של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה מביאים למעורבות ממשלתית מסיבית באמצעות תשלומי העברה כדרך לטיפול בבעיית העוני והאי-שוויון בהתחלקות ההכנסות. נושא זה עומד במרכז סדר היום הציבורי בישראל והוא מהווה מקור מתח משמעותי בין הציבור החרדי לציבור הלא-חרדי ובעיקר החילוני בישראל. קיימת הסכמה בקרב מרבית החוקרים ומקבלי ההחלטות כי מצב דברים זה, בו חלק כה גדול מהאוכלוסייה החרדית אינו עובד לפרנסתו, פוגע קשות בחברה החרדית עצמה, שחלקים גדולים ממנה סובלים מעוני, וכן הינו בעל השפעה מכרעת על עתיד כלכלת ישראל. בשל דברים אלו נעשות בשנים האחרונות פעולות רבות, על-ידי ממשלת ישראל ועל-ידי יזמים פרטיים, על מנת להגדיל את שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית, פעולות שיפורטו בהמשך הפרק. א. קבוצות וזרמים בחברה החרדית החברה החרדית מחולקת לתת קבוצות רבות המייצגות גוונים חברתיים ואידיאולוגיים שונים. תת הקבוצות נבדלות אלה מאלה ברמת הזיקה למסורת, ברמת הקרבה אל המודרנה, ברמת הפתיחות לחברה הישראלית ובמידת המעורבות בכלכלה. ההבדלים בין הקבוצות קשורים למסורות הייחודיות שהיו קיימות בפזורות היהודיות טרם הקמת מדינת ישראל וכן להתפתחויות שהתרחשו לאחר קום המדינה. נהוג להבחין בין שלושה מגזרים חרדיים מרכזיים: חסידים, ליטאים וחרדים ספרדים. הבחנה 13

22 זו, בה יעשה שימוש במסגרת העבודה הנוכחית, מקובלת גם בקרב החרדים עצמם, והיא משמעותית להבנת החברה החרדית. עם זאת יש לקחת בחשבון שהחלוקה היא כללית מאוד ומתעלמת לעיתים ממציאות מורכבת יותר. הזרם החסידי מורכב בפועל מחסידויות רבות, ביניהן קיימים הבדלים, לעיתים משמעותיים, באידיאולוגיה ובאורח החיים. קיימות גם חפיפות והשפעות בין הקבוצות. לדוגמא: חרדים רבים ממוצא ספרדי משתייכים מבחינה תרבותית ואידיאולוגית לעולם הליטאי או החסידי. קיימים גם חתכים "רוחביים" המחלקים את החרדים ל"מתונים" מול "קנאים", ל"חרדים ילידי הארץ" לעומת "חוצניקים", לחרדים "סגורים" לעומת חרדים "פתוחים" או "מודרניים", ל"חרדים מבית" לעומת "בעלי תשובה" ועוד. מדובר בחברה מגוונת ודינאמית, שהבחנות סכמטיות מתקשות לעקוב אחר מכלול המורכבות שבה )פורטנוי, 2115; אלמוג וחנני, 2112; שפיגל, 2100(. להלן תינתן סקירה קצרה לגבי הזרמים החרדיים המרכזיים. בנוסף לחסידים, לליטאים ולחרדים הספרדים תיסקר בקצרה גם קבוצה חדשה יחסית בנוף החרדיות הישראלי, החרדים הלאומים )חרד"לים(, הנכללת במסגרת מחקר זה. כמו כן תיסקר בקצרה קבוצת החוזרים בתשובה, הנבחנת אף היא במסגרת המחקר הנוכחי. הקבוצה האחרונה אינה נפרדת מן הקבוצות שפורטו לעיל, אלא חוצה אותן, כלומר חבריה משתייכים לזרמים שונים. נכון לשנת 2112 ההערכה היא כי האוכלוסייה החרדית בישראל מחולקת על-פי זרמים באופן הבא: 33% מהחרדים משתייכים לזרם החסידי, 23% מהחרדים משתייכים לזרם הליטאי, 20% משתייכים לזרם הספרדי, 01% הינם חרדים שאינם מזהים את עצמם ו- 5% מסוים זרם עם הינם חרדים-לאומיים )שטרן, כנען ועוזיאל-כרמל, 2112(. 22% מהאוכלוסייה החרדית בארץ מגדירים עצמם כ"חוזרים בתשובה" )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2101( הליטאים 03 הליטאים מייצגים את אורח החיים שהתגבש בפולין-ליטא בסוף המאה ה- והם מזוהים עם הישיבות הגדולות שנוסדו בפולין ובליטא על הבסיס הרעיוני של ישיבת וולוז'ין )פרידמן, 0330(. הישיבה מהווה את יחידת היסוד בחברה הליטאית ולמעשה היא המוסד היחיד סביבו מאורגנים החיים החברתיים. העולם הליטאי ברובו אינו מחולק לחצרות ובוגרי הישיבות השונות מקיימים ביניהם קשרים שאינם מבדילים בדרך-כלל בין ישיבה לישיבה. חיי החברה אינם מתקיימים סביב מערכת קהילתית, אלא כל פרט ועולמו החברתי, בדומה לחברה הכללית )שלג, 2111(. הישיבות הליטאיות נתפסות אף היום כעילית הישיבות בחברה החרדית וייעודן להיות בית יוצר לגאונים ולמלומדים גדולים. האידיאל הליטאי הוא לימוד תורה והיכולת התורנית היא קריטריון 14

23 מרכזי למעמד החברתי. בשל כך מקובל בציבור הליטאי כי הגברים ממשיכים את לימודיהם בישיבות וב"כוללים" שנים ארוכות )שלג, 2111(. למעשה הכינוי "חברת הלומדים" תואם בצורה המדויקת ביותר את אורח חייהם של החרדים המשתייכים לזרם הליטאי. הרב שך, שהנהיג את הפלג הליטאי בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה- 21, בידל את האברכים )הגברים הנשואים המקדישים את עיקר זמנם ללימוד תורה במסגרת ה"כולל"( מ"בעלי הבתים" )הגברים שאינם אברכים ומתפרנסים מעבודה(. הוא רומם את מעמדו של האברך והתייחס לראשונה אל אשת האברך כאל שותפה מלאה בזכות לימוד התורה של בעלה )אלפר ואלמוג, 2112 א'(. רוב בנות הסמינרים הליטאיים שואפות להינשא לבחור ישיבה מוכשר שיתמסר ללימודים תורניים. עבור האישה המשמעות המעשית של שידוך כזה היא בדרך כלל וויתור על חיי נוחות ורווחה ונשיאה בעול הפרנסה במקביל לגידול הילדים. מעמדם של אברכים מהישיבות הטובות ביותר הוא כה גבוה עד כי התבסס הנוהג שהורי בחורה המעוניינים להשיא אותה עם אברך מישיבה מעולה, מתחייבים על מימון דירה לזוג 11 הצעיר. במידה שאברך ליטאי שוקל לצאת לעבודה, מתווסף אל הלחץ החברתי המופעל עליו להמשיך את לימודיו ב"כולל" גם החשש לאכזב את חותנו וחותנתו, ששילמו ממיטב כספם עבור חתן בן תורה )כהן, 2112; אלפר ואלמוג, 2112 א'(. הליטאים מתאפיינים בפתיחות גדולה יחסית לחיים המודרניים )פרידמן, 0330(. פתיחות זאת באה לידי ביטוי בסגנון לבוש פשוט ומודרני ובנכונות לאמץ חלק מהנאות החיים המודרניות. היא באה לידי ביטוי גם במקורות הפרנסה שלהם. כאשר הם מחליטים לצאת לעבודה הם נוטים להשקיע בתקופת לימודים נוספת כדי לרכוש מקצוע "מכובד" והם פתוחים יותר מקבוצות חרדיות אחרות לתחומי עיסוק מודרניים, למשל לתחומי העסקים והמחשבים )שלג, 2111; חקק, 2112; קינג וגזית, 2112(. החסידים מקורה של החלוקה בין הליטאים לחסידים בהתפתחות העולם היהודי במזרח אירופה במהלך המאה ה- 02. באותה תקופה התפתחה החסידות כתנועה חברתית שמרדה באליטיזם התורני וההלכתי של עולם הרבנים ותלמידי החכמים. תנועה זו הדגישה את חשיבות התפילה ועבודת השם מתוך כוונה טהורה על פני ערך תלמוד התורה המעמיק. מנגד הצמיח העולם התורני תנועת התנגדות לחסידות: "המתנגדים", הם "הליטאים" )פרידמן, 0330; שלג, 2111(. במהלך הזמן שעבר מאז אימצו החסידים את ערך תלמוד התורה, הקימו ישיבות משלהם ובין הפלגים חלה התקרבות ואף התקיים שיתוף פעולה פוליטי במסגרת אגודת ישראל. עם זאת, רבים מתחומי ההפרדה בין הליטאים לחסידים עדיין בדרך כלל מדובר על מימון שני שליש מהדירה לפחות ופעמים רבות אף על "סידור מלא", קרי: דירה והוצאות חתונה.

24 מתקיימים. הדבר בא לידי ביטוי במוסדות החינוך והקהילה הנפרדים ובנטייה לחתן את הילדים עם בני אותו הזרם. אצל החסידים קיימת הקפדה על אף הפרדה בין החסידויות במוסדות ועל שידוך הילדים בתוך החסידות המסוימת )שלג, 2111(. לגברים החסידים הופעה מסורתית ייחודית, המשתנה מעט בין החסידויות השונות. מאפייניה הבולטים הם מעיל שחור ארוך ופאות. הביטוי "חסידות" או "חצר חסידית" מתייחס לקבוצת חסידים אשר מקבלת את מרותו של מנהיגם האדמו"ר )"אדוננו, מורנו ורבנו"(. המשתייכים לחסידות מתלבשים בדרך האופיינית לה, מתפללים בצורה מסוימת ובכל סוגיה מתייעצים עם האדמו"ר ונוהגים כמצוותו ללא עוררין )חנני, 2112 ב'(. החיים החסידיים מאורגנים על בסיס קהילתי. לכל חסידות קיים עולמה הפנימי הסגור הכולל מוסדות כנסת בתי חינוך, ולעיתים גם מוסדות חברתיים אחרים, כמו קרנות צדקה וגמילות חסדים, בנפרד מחסידויות אחרות )שלג, 2111(. החסידים מדגישים פחות מהליטאים את ערך תלמוד התורה ומדגישים יותר את "עבודת ה'". הם אמנם מכבדים את הלמדנים, אך מקבלים את יציאת הצעירים לחיי עבודה ופרנסה. קבלה זו נובעת גם מדבקותם של החסידים במסורת קהילותיהם באירופה. בקהילות אלו מרבית היהודים עבדו לפרנסתם וה"כולל" בצורתו הנוכחית לא התקיים בהן. ואכן בממוצע, הצעירים החסידים יוצאים לעבודה בגיל מוקדם יותר מאשר חבריהם הליטאים )שלג, 2111; חנני, 2112 א'(, הבדלים שנמצאו גם בקהילות החרדיות בניו-יורק ובלונדון )גונן, 2111; 2112(. מנהיגי הקהילה החסידית שואפים לכך שכאשר אברך יוצא לעבוד, יהיה זה לאחר שלמד תורה והוא מלא ביראת שמים באופן כזה שעבודה בסביבה חילונית לא תזעזע את אמונותיו הדתיות. חלוקת התפקידים המגדרית בחברה החסידית שואבת את כוחה 12 מהפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה". בעוד האישה הליטאית נושאת בעול פרנסת הבית כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד, האישה החסידית מתמקדת בניהול הבית משק במקביל לחינוך הילדים, בעוד בעלה עובד לפרנסת הבית. בהמשך לכך, גברים חסידים רבים עוזבים את "הכולל" בגיל צעיר יחסית, 13 לעיתים זמן קצר לאחר נישואיהם )אלפר ואלמוג, 2112 א'(. על אף שהם נוטים יותר מהליטאים להיכנס לחיי פרנסה מגיל צעיר יחסית, הפרנסות שבהם בוחרים החסידים קרובות יותר לתחומי העולם הדתי, כגון "מלמדים" ב"חדר" וסופרי סת"ם. חלק ניכר מהמשרות מסופק על ידי החסידות. מדובר לא רק במשרות במוסדות החינוך והישיבות אלא גם במשרות המקיפות את חצר האדמו"ר, כמו גבאים ושמשים. החסידים בררנים פחות מהליטאים תהילים מה, יד. הנישואים מתקיימים בחברה החסידית בגיל צעיר מאוד. מקובל להתחיל לערוך פגישות שידוכין כבר בגיל 02 )טישלר,.)0222

25 ונכונים לעסוק גם במלאכת כפיים ממש ולעבוד בעבודות פשוטות כמחסנאי או מוכר בחנות. רק מעטים 14 מבני הציבור החסידי לומדים מקצוע. פרנסותיהם פשוטות יותר ומשום כך משכורותיהם נמוכות יותר ומצבם הכלכלי קשה יותר )שלג, 2111(. כתוצאה מפילוגים רבים שהתרחשו בעולם החסידי, מונה העולם החסידי כיום עשרות רבות של 15 חסידויות. חלקן קטנות מאוד ולעיתים מונות עשרות בודדות של חסידים. חסידויות אשר לא התפצלו במשך השנים שמרו על כוחן והן גדולות, חשובות, עשירות ובעלות כוח רב במגזר החרדי )חנני, 2112 א'(. פרידמן )0330( מחלק את החצרות לארבע קבוצות עיקריות באופן הבא: 0. חסידי פולין, במסגרתן בולטות חסידות גור, צאנז ואלכסנדר; 2."ההונגרים", בהן בולטות חסידות ויז'ניץ, חסידות בעלז וחסידות סאטמר; 3. חסידי ליטא, בקרבם בולטת חסידות קרלין-סטולין; 2. "הירושלמים", המייצגים את המסורת שהתפתחה ביישוב האשכנזי הישן בירושלים וכוללים גם קבוצות קיצוניות ואנטי ממסדיות, ביניהן, נתורי קרתא, תולדת אהרון, תולדות אברהם יצחק וקבוצות נוספות המרכיבות את "העדה החרדית". שתי קבוצות נוספות משתייכות לזרם החסידי אך רחוקות בהשקפותיהן ובהתנהלותן מהחסידויות האחרות. אלו הן חסידות חב"ד וחסידות ברסלב. לכל אחת מחסידויות אלה מאפיינים ייחודיים משלה, אך בשתיהן לא קיים אדמו"ר מכהן ושתיהן מעורבות בחברה הישראלית במידה רבה יותר מאשר חסידויות אחרות. הן מקיימות פעילות ענפה של החזרה בתשובה וקולטות אליהן קהלים גדולים ומגוונים. בשל היותן חסידויות גדולות יש להן מקום חשוב בחברה החרדית )שלג, 2111; קפלן, 2113; חנני, 2112 א', 2112 ב'(. החרדים הספרדים מקורו של הזרם החרדי ספרדי בארצות ספרד, מזרח וצפון אפריקה, שם התפתחה היהדות המזרחית. יהדות זו לא הושפעה מהעימות עם ההשכלה, המודרנה והחילון באותה מידה בה הושפעה היהדות האשכנזית ובשל כך עולמה הדתי מתון מזה של החרדיות האשכנזית )דשן, 0332; 0333(. מתוך היהדות המזרחית צמחו שני זרמים עיקריים: המסורתיים והחרדים המזרחים )דשן, 0332(. התפתחותה של החרדיות המזרחית הושפעה מהחרדיות האשכנזית והיא מאופיינת במידה רבה בחיקוי שלה. לפי לופו )2112( נעוצים שורשי השפעה זו כבר בראשית המאה העשרים, עת הקימו הרבנים הליטאים ישיבות, מוסדות חינוך ובתי ספר חרדיים במרוקו, כתגובת נגד להקמתה של רשת בתי ספר חילוניים על ידי למעט בני חסידות בעלז, אותם מעודד האדמו"ר ללמוד מקצוע בד בבד עם הלימוד בכולל. חנני ) 0222 א'( מעריכה שקיימות כ- 062 חסידויות בישראל בלבד.

26 חברת "אליאנס". הצלחתם של הרבנים האשכנזים במערכה התרבותית יצרה תחושת נחיתות בקרב הרבנים המרוקאים והרצון להיבלע בצורת ההתנהגות ובמסורת האשכנזית הפכו במשך הזמן לנורמה בקרב הספרדים. לאחר קום מדינת ישראל חדרה החרדיות האשכנזית אל תוך החלל שהותירה מדיניות הקליטה של עולי המזרח. חלק מבני הנוער המזרחיים הגיעו לפנימיות חרדיות-אשכנזיות ובהמשך גם לישיבות הליטאיות. הם ספגו את אורחות החיים של בחורי הישיבה האשכנזיים שפת היידיש, הלבוש ודרך לימוד התורה, אך בה בעת נדחו מבחינה חברתית על ידם. במקביל התפתח חוג חרדי מזרחי קיצוני מתוך גרעין של עולים מסורתיים. אלה חידשו את ישיבת "פורת יוסף" והפכו אותה לישיבה חרדית ספרדית גדולה, בדומה לישיבות האשכנזיות )דשן, 0332(. שתי קבוצות נוספות בנו את הזרם החרדי-מזרחי: הראשונה, בוגרי החינוך הממלכתי דתי שחלקם הפכו לחרדים ודתיותם עוצבה על-פי הדגם המזרח אירופאי, והשנייה, תנועת תשובה של יוצאי ארצות המזרח )ליאון, 2113(. תופעת החרדיות הספרדית התעצמה בשני העשורים האחרונים בעקבות צמיחתה של מפלגת ש"ס. המפלגה, שחרטה על דגלה את המאבק בקיפוח העדתי לצד מחאה נגד הרפיון הדתי בציבור המזרחי, זכתה להצלחה מרשימה בבחירות בקרב הציבור המזרחי-מסורתי אשר היווה את רוב תומכיה )דשן, ליאון, 2113; ליאון, 2112(. צמיחתה של התנועה סייעה רבות להתפתחות עולם הישיבות ;0332 הספרדי. היא הקימה את רשת "מעיין החינוך התורני", שהיוותה מקור משיכה הן עבור החרדים הספרדיים והן עבור הציבור המסורתי. התנועה סיפקה מקומות עבודה רבים לצעירים בעשייה הציבורית בכל רחבי הארץ וכן במערכת החינוך שלה )כהן, 2112( השפעת החרדיות המזרח אירופאית על הזרם הספרדי עדיין ניכרת במידה רבה. גם היום מעדיפים מרבית תלמידי הישיבה הספרדים המוכשרים להיקלט במוסדות לימוד אשכנזים. כמעט כל ישיבה אשכנזית מקצה מכסה סגורה לספרדים, שעל-פי רוב אינה עולה על 31%. בקרב אנשי חינוך רווחת כי הטענה ריבוי תלמידים ממוצא ספרדי במוסד חינוכי פוגע בשמו הטוב. לטענתם מיון התלמידים הרמה רקע על נעשה הרוחנית של התלמידים ומשפחותיהם, אך משפחות ספרדיות רבות סובלות מרמה רוחנית נמוכה יותר כיוון שההורים לא גדלו במשפחות חרדיות שורשיות )שפיגל, 2100(. הסוגיה של אפליית תלמידים ספרדים במוסדות-חינוך חרדיים עלתה לשיח הציבורי בעיקר בהקשר של חינוך הבנות )ראה למשל: מיטלמן,.2113; לוי זוהר וגריידינגר, ( אך בפועל שכיחה אף התופעה יותר במוסדות לבנים. באופן מפתיע נתפסת האפליה במוסדות לבנים לגיטימית יותר. הסבר אפשרי נוגע לעובדה שהמוסדות ממומנים רק בחלקם מתקציב המדינה. בשל כך ובשל לחצים שונים, משפחות חרדיות אינן נוהגות להתלונן על כך )שפיגל, 2100(. 18

27 ברוב הישיבות בישראל הקרויות "ישיבות ספרדיות" נהוגה שיטת לימוד ליטאית. בודדות, או מעטות מאוד הן ה"ישיבות הספרדיות" שמעזות לחלץ את עצמן מן ההגמוניה הליטאית ואלו אינן זוכות להערכה על-ידי החרדים האשכנזים )אלמוג והיון, 2100(. הקיפוח של החרדים הספרדים בא לידי ביטוי בתחומים נוספים. משפחות חרדיות אשכנזיות נמנעות מלחתן את ילדיהן עם בני זוג מזרחיים ונישואים כאלה מתרחשים רק במקרים שבהם בן הזוג האשכנזי נחשב בעצמו ל"סוג ב'", כגון חוזר בתשובה או בעל נכות קלה. לקיפוח יש גם ביטוי פוליטי: אגודת ישראל נמנעה בעקביות מלשבץ בין הח"כים שלה נציג בן עדות המזרח )שלג, 2111(. חרדים ספרדים סובלים גם מהדרה מרחבית באזורי המגורים )פלינט, אלפסי ובננסון, 2101(. על אף היות החרדיות המזרחית בעלת קווי דמיון רבים לחרדיות האשכנזית יש לה מאפיינים ייחודיים, אותם מתאר ליאון )2101( באמצעות המונח "חרדיות רכה", בניגוד ל"חרדיות הנוקשה" האשכנזית. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בעמדה פתוחה יותר כלפי הציונות ומדינת ישראל. את הרכות היחסית של החרדיות המזרחית מייחס ליאון למאמץ הרב המושקע בפעילות החזרה בתשובה של הקהל הרחב. באופן זה לטענתו מתגברת הקהילה המזרחית החרדית על הדיכוטומיה האשכנזית הנוקשה בין אלו שבפנים לאלו שבחוץ, ומאפשרת לקהלים שונים להשתלב בתוכה. הציבור החרדי הספרדי ובעיקר זה המזוהה עם תנועת ש"ס, נמצא ברמה כלכלית נמוכה מזו של החברה החרדית האשכנזית. לכך תורמת, בהמשך לאמור למעלה, העובדה כי מוסדות החינוך הספרדיים נחשבים לבעלי רמת לימודים נמוכה יחסית. כמו כן, בישיבות, בתלמודי התורה ובבתי הספר לבנות, קיימת אפליה ברורה של בני עדות המזרח בתחום משרות ההוראה. גם ארגוני החסד והרווחה אינם מפותחים כל כך בציבור הספרדי )כהן, 2112(. החרדים הלאומיים )חרד"לים( החרדים הלאומיים הם תת קבוצה בציבור הדתי לאומי. הקבוצה הינה שמרנית יותר וקרובה יותר לחרדים מבחינת הקפדה על המצוות וההסתייגות מהמודרנה, ביחס לשאר הציבור הדתי לאומי ולפיכך הוחלט להכלילה במסגרת מחקר זה. עם זאת, מבחינה חברתית וחיצונית היא דומה לציונות הדתית. המשתייכים לקבוצה זו חשים מחויבות דתית כלפי סוגיית באקטיביזם פוליטי )אחיטוב, 2112; פפר, 2115; שפירא, 2100(. ארץ ישראל השלמה ומתאפיינים הזרם החרד"לי צמח מהישיבות הציוניות, מתוך ההכרה שבמשך שנים הרשו לעצמן ישיבות אלה לשמש כ"כינור שני" של עולם התורה, לאחר הישיבות החרדיות. בתחילת שנות ה- 31 הפך הרצון לשדרג את 19

28 הישיבות הציוניות, מתוך שאיפה להתחרות בחרדים, למטרה מוצהרת. בעקבות כך גדל במרוצת השנים משמעותית מספר ישיבות ההסדר והישיבות הציוניות, גדל מספר בוגרי ישיבות אלה שהתמנו לתפקידי דיינות והתארך משך השהייה של התלמידים בישיבות. בשלב הראשון הייתה האוכלוסייה שהשתייכה לזרם זה בגדר אליטה דתית פנימית של הציבור הדתי הרחב יותר. אבל עם ריבוי מספרם הם הפכו יחד לתת קהילה מובחנת, שלה ישובים, שכונות ומערכת חינוך מובדלת וסגורה בדרך כלל בפני שאר החברה הישראלית )פפר, 2115(. החוזרים בתשובה קבוצת החוזרים בתשובה חוצה כאמור את כל הזרמים החרדיים, אם כי שכיחותם גבוהה במיוחד בקרב חסידויות חב"ד וברסלב ובקרב החרדים הספרדים )שלג, 2111; קפלן, 2113(. תנועת התשובה החלה בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים והגיעה לשיאה באמצע שנות השבעים, לאחר הטראומה שחוללה מלחמת יום הכיפורים בחברה הישראלית )שלג, 2111(. לאחר רגיעה של מספר שנים היא שבה והתעוררה בראשית שנות ה- 21 )קפלן, 2113(. תנועה זו הוסיפה לציבור החרדי אלפי משפחות חדשות, אולם מאמציהם של בעלי תשובה רבים להתערות בחברה החרדית נתקלו בקשיים. הסיבות לכך נובעות מהבדלים תרבותיים ומקושי להסתגל באופן מלא להווי החיים החרדי וכן מן החשש של הציבור החרדי מהשפעות שליליות על אורח חייו מצדם של החוזרים בתשובה )כהן, 2112(. על אף שכלפי חוץ החברה החרדית מתגאה בחוזרים בתשובה כסמל לניצחון הדרך החרדית, בפועל יחסה אליהם מסויג מאוד. הביטוי העיקרי להסתייגות זו הינו בעולם השידוכים. הורים חרדים נמנעים מלחתן את ילדיהם עם בני זוג חוזרים בתשובה, ואפילו עם ילדיהם של חוזרים בתשובה. כך קורה שלחוזרים בתשובה יוצעו בדרך כלל חוזרות בתשובה כמותם, או "שידוכים סוג ב'" )שלג, 2111; שחר, 2111; קפלן, 2113(. כמו כן מתקשים חוזרים בתשובה לשלב את ילדיהם במוסדות איכותיים במערכת החינוך החרדי )כהן, 2112(. חוזרים בתשובה מתאפיינים ברצונם להתנתק מעברם, דבר הבא לידי ביטוי בנטייתם של רבים מהם לאמץ אמות מידה הלכתיות מחמירות ותובעניות בכל הקשור לאורח חייהם. הקפדה יתירה זו מחזקת את דימויים העצמי ואת תדמיתם בעיני סביבתם החדשה ומאשרת כי הם אכן התנתקו מעברם )קפלן, 2113(. חוזרים בתשובה נוטים לצפות מהחברה החרדית לעמוד באופן מלא באידיאולוגיה המוצהרת של עצמה ולהתאכזב כאשר מתברר שאין כך הדבר )שלג, 2111(. תהליך זה משפיע על חלקם לבחור באורח חיים של היבדלות והסתגרות חברתית, תוך צמצום המגע עם החברה החרדית שבתוכה הם חיים. 20

29 הביקורת שאותה הם משמיעים על החרדים מסבירה באופן חלקי את היחס שלו הם זוכים מהם )קפלן,.)2113 נמצא כי ספרי הדרכה לחוזרים בתשובה ממליצים להם לעבוד במקביל ללימודיהם )קפלן, 2113(, אולם השוני בין עיסוקיהם טרם חזרתם בתשובה לבין האפשרויות הכלכליות העומדות בפניהם בחברה החרדית מהווה מקור למתחים ולבעיות. רבים מהחוזרים בתשובה לא מוצאים תעסוקה בתחומי התמחותם כי אין ביקוש עבורם בחברה החרדית. בעיות הפרנסה מחריפות כאשר החוזר בתשובה עוזב את הישיבה ואינו זכאי עוד למלגה ועוד יותר מכך לאחר שהוא מתחתן. בנוסף, חוזרים בתשובה שמבקשים להתפרנס מעיסוקיהם הקודמים זוכים לדברי ביקורת חריפים מחרדים, אשר טוענים כי החוזרים בתשובה מכניסים יסודות זרים לחברה החרדית )קפלן, 2113(. בשל היחס המסויג כלפיהם, מתקשים חוזרים בתשובה להשתלב במשרות הוראה במוסדות החינוך החרדיים, אך במספר מקצועות שחדרו לאחרונה למוסדות החינוך לבנות, כמו מוזיקה, התעמלות, כימיה ועוד, השתלבו בעלות תשובה רבות )כהן, 2112(. א 2.3. התפתחות החברה החרדית בישראל כ"חברת לומדים" המושג "חברת הלומדים" אותו טבע פרידמן )0330( מתייחס לקיומה של קבוצה חברתית, ששיעור גבוה מאוד מאנשיה מתרכזים בלימודים ואינם עוסקים בעבודת שוק. עפ"י פרידמן תופעה זו לא התקיימה בהיסטוריה של העם היהודי. מראשית התפתחותו של עולם הישיבות, בתקופת בית שני, ועד ימינו עבדו מרבית היהודים, אם בתחום הדת ואם בתחומים אחרים, ורק מיעוט קטן מהם התמסרו לחלוטין ללימוד תורה. רק עם הקמתה של מדינת ישראל חל שינוי משמעותי במצב זה ומרבית בני הקהילה החרדית החלו לפנות ללימוד ממושך בישיבות )שלג, 2111(. הסיבות שהביאו לכך )פרידמן, 0330; שלג, 2111( היו רצונם של החרדים שניצלו מן השואה להקים מחדש את עולם התורה שחרב וההתמודדות הקשה שלהם עם הפיתויים שהציב העולם החילוני, החלוצי של אותה תקופה. לצורך כך נדרשו שני תנאים עיקריים: שחרור הצעירים החרדים מחובת השרות הצבאי, זאת בכדי שלא יחשפו לחברה החילונית וכסף רב, שיאפשר את קיום הישיבות ואת מחייתם של הצעירים הלומדים שהתחתנו והקימו משפחות. 21

30 מכשול השרות הצבאי שעמד בפני החרדים עם קום המדינה הוסר בעקבות הסכמתו של ראש הממשלה 16 דאז, דוד בן-גוריון, לפטור את בני הישיבות משרות זה, הסכמה שנבעה מן הצורך בקונצנזוס לאומי. הפטור מגיוס צבאי החל כמסגרת מצומצמת של 211 לומדים בשנה, והתרחב במשך השנים. ההתרחבות המשמעותית חלה בשנת 0355, עם עליית הליכוד לשלטון וכניסת מפלגת אגודת ישראל לקואליציה. אז בוטלה המכסה שנועדה להגביל את מספר הפטורים מהצבא ומספר הדוחים החדשים הפך למעשה לבלתי מוגבל. בהמשך נקבע שבהגיע תלמידי הישיבות לגיל 22 או עם היוולד להם שני ילדים יאלצו לעבור שירות מקוצר בלבד במידה שיחליטו לעזוב את הישיבות )שלג, (. כתוצאה מהסדרים אלה עלה משנה לשנה מספר מקבלי דחיית שירות. בשנת 2101 הגיע מספר תלמידי הישיבה שנמצאו בהסדר.)2101 זה לכ- 22,111 )מנהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת, מעבר לעובדה שהרוב הגורף של גברים חרדים אינם משרתים בצבא, יש להסדר הפטור משירות צבאי השפעה מכריעה על אי השתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. העובדה שהפטור משרות צבאי מותנה בהמשך לימודים תורניים כובלת את הגברים החרדים לישיבות ואחר כך ל"כוללים", לפחות עד שיהיו להם שני ילדים והם יוכלו לעשות שירות מקוצר. השרות המקוצר אף הוא מרתיע רבים, שכן ההתגייסות לצה"ל לכשעצמה נחשבת כצעד שלילי )שטדלר, 2112; כהן, 2112; זלדן, 2113(. מתוך רצון להתמודד עם סוגיה זו ובמטרה למזער את הנזק שגורמת חברת הלומדים החרדית למשק אושר ביולי 2112 "חוק טל". הסעיף המרכזי בחוק הוא סעיף "שנת ההכרעה" שנועד לשנות את המצב לפיו בחורי ישיבות נשארים בישיבות ואינם יוצאים לשוק העבודה בשל החשש מגיוס צבאי. סעיף זה קבע כי בגיל 22 יוכל תלמיד הישיבה לבחור אם להמשיך ללמוד בישיבה או לעבור למסגרת של שירות מקוצר בצה"ל או שירות אזרחי ולאחר מכן לצאת לשוק העבודה. הנתונים מלמדים כי חוק טל לא הביא עימו שינוי משמעותי בהיקף היציאה של גברים חרדים לעבודה ; ליבוביץ, (. בשנת 2115 )אילן, החליטה הכנסת על הארכתו של החוק בחמש שנים נוספות, אך בפברואר 2102 הוחלט כי תוקפו לא יוארך שוב והוא יפוג באוגוסט 2102 )גליקמן, (. הגורמים שאפשרו את ההתמודדות של החרדים עם הנטל הכלכלי של הלימוד בישיבות )פרידמן, 0330( היו תקצוב מערכת החינוך החרדית על-ידי המדינה, עיצובה של מדינת ישראל כמדינת רווחה מודרנית ותמיכתם הכספית של היהודים בארצות המערב. עם הקמת המדינה התקבלה החלטתה של מערכת החינוך הישראלית להכיר רשמית בזרם "החינוך העצמאי" החרדי ולממן אותו מכספי המדינה, מבלי למעשה מדובר בהסדר של דחיית השרות מדי שנה. החל משנת 0332 ניתן פטור משירות צבאי לבני 32. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 0332, הוחלט להעניק את הפטור לאבות לחמישה ילדים ומעלה כבר בהגיעם לגיל 30 )דר, 2111(.

31 להתנות זאת בהוראת תכנית הלימודים הממלכתית. מערכת החינוך החרדית התפתחה ושימרה את כוח המשיכה שלה כלפי הילדים החרדים והוריהם, ובנוסף יצרה מקומות עבודה לבני החברה החרדית )שלג, 2111(. מרבית נשות האברכים עבדו בהוראה, עובדה שאפשרה למרבית הגברים החרדים להמשיך בלימודיהם, ללא הצורך להשתלב בשוק העבודה. הסכמתן של הנשים החרדיות לתפקד כמפרנסות עיקריות בצד המשך האחריות על ניהול משק הבית וגידול הילדים הושגה באמצעות תהליך אינדוקטרינציה, המתואר בהרחבה אצל פרידמן )0322(. דתי של סיוע לשימור העולם החרדי )שלג, 2111(. עבודת הנשים הפכה מ"סתם פרנסה" לערך משקצרה יד ההורים לכלכל את בניהם שהתמסרו ללימודים תורניים, החלו הישיבות לדאוג לכלכלתם באמצעות גיוס כסף מיהודי העולם. אולם בחלוף השנים הצטמצם מקור כספי זה ובישיבות נאלצו לחפש מקורות כספיים חדשים. החל משנות השבעים השתלבה "אגודת ישראל" בממסד השלטוני, ובשנת 0355, עם המהפך הפוליטי שהעלה את מחנה הימין לשלטון, היא הצטרפה לקואליציה. האגודה תפסה עמדות מפתח שלטוניות שהקנו לה השפעה על חלוקת הכספים ועל החקיקה הסוציאלית, וחברי הכנסת של האגודה פעלו בתחומים אלו במגמה לענות על צרכי חברת הלומדים )לופו, 2113(. עם ייסודה של מפלגת ש"ס ב והצלחתה הגדולה במערכות הבחירות, גדל כוחן של המפלגות החרדיות אף יותר. לגרעין המקורי של "חברת הלומדים", שהורכב רובו ככולו מיוצאי מזרח אירופה, הצטרפה אוכלוסייה מן הציבור היהודי מזרחי, שהושפעה מערכי החברה החרדית האשכנזית בעניין ההשתתפות בשוק העבודה )סבירסקי, קונור ויחזקאל, 0332(. המפלגות החרדיות הפכו במשך השנים ללשון המאזניים בפוליטיקה הישראלית וממשלות ישראל הפכו למעשה לשותפות בבניית עולם התורה )לופו,.)2113 ההכנסה הנמוכה של המשפחה החרדית מזכה אותה בהטבות שהמדינה מעניקה לכל אזרחיה בהיותה מדינת רווחה. הטבות אלו הן בעיקר קצבאות שונות ושירותי חינוך, בריאות ורווחה, הממומנים באמצעות מיסים שהושתו על כל אזרחי המדינה, ונועדו להבטיח רמת חיים מינימאלית למשפחות שאינן משתתפות בשוק העבודה או שמשתכרות שכר נמוך ביחס למספר הנפשות במשפחה )כהונאי, בנוסף לכך נקבעו במהלך השנים הטבות ייחודיות לאוכלוסייה החרדית, שקיבלו גושפנקא.)2112 ממלכתית באמצעות חוקי הביטוח הלאומי והסדרים נוספים. במקרים רבים הפך סל ההטבות את 18 היציאה לעבודה לבלתי משתלמת מנקודת מבטו של האברך )2000 )Berman, ויותר חרדים בחרו תאור מפורט של ההטבות השונות שמקבלות משפחות חרדיות מתקציב המדינה ניתן למצוא בספרו של אילן )0222(. סל ההטבות בתקופה זו היה מורכב מקצבת ילדים, מימון מגורי ילדים בפנימייה, הנחות בגני ילדים, תשלומי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וארנונה,

32 באורח חיים של לימודים בישיבה במקום ביציאה לעבודה. בחירה זו זכתה לעידודה של ההנהגה החרדית, שהצדיקה את תקופת הלימודים הממושכת ואת ההימנעות מעולם התעסוקה באופן אידיאולוגי ובאמצעות פרשנויות וביאורים מחודשים למקורות הלכתיים שונים )שטדלר, 2113(. התהליכים המתוארים לעיל אפשרו את צמיחתה של "חברת הלומדים" החרדית בארץ. בחינה של )2112 ומונטריאול ( and Shahar, Weinfeld הקהילות החרדיות בניו-יורק )גונן, 2111(, לונדון )גונן, )Schnoor, 1997 מלמדת כי בהעדר חובה של שירות צבאי ובהעדר מערכת תמיכות כספיות שנועדה לקיים את משפחות האברכים, הגברים החרדים אינם נמנעים לאורך זמן מחיי עבודה. א 2.4. מגמות עכשוויות ביציאת חרדים לעבודה ממשלות ישראל לדורותיהן נטו להשלים עם העובדה שמרבית הגברים החרדים אינם מועסקים בשוק העבודה והיו נכונות לשלם את המחיר הכלכלי והחברתי על כך. אולם בשנת 2113 נוצרו נסיבות פוליטיות חדשות, שאפשרו לממשלה לקצץ בקצבאות הביטוח הלאומי. בשל הפגיעה בקצבאות ובשל סיבות נוספות וביניהן הפחתת התמיכות הכלכליות של יהודי ארה"ב ואירופה, הידרדרה הקהילה החרדית למצב של מצוקה כלכלית חריפה )שלג, 2111; כהן, 2112(. המצוקה הכלכלית מוגדרת על ידי ההנהגה החרדית כ"עוני מרצון", ונעשים מאמצים להקל עליו באמצעות תרבות העזרה ההדדית המפותחת במגזר החרדי. עם זאת, מנהיגי הציבור החרדי מכירים בעובדה שגם בקרב ציבור זה גוברת השאיפה להעלאת רמת החיים וכי אין בעזרה ההדדית כדי להבטיח את קיומה הכלכלי של חברת הלומדים )לופו, 2113(. בשנים האחרונות ניתנת יותר לגיטימציה מצד המנהיגות החרדית לכניסת חרדים לשוק העבודה מוקדם מכפי שהיה מקובל בשנים קודמות. שינוי גישה זה מושפע גם מתופעה מתרחבת של "נוער שוליים" בחברה החרדית. הכוונה לנוער שאינו משתלב היטב במסגרות הישיבתיות המקובלות ומשוטט בחוסר מעש ברחובות הערים )שלג, 2111; כהן, 2112(. נעשו מאמצים רבים בחברה החרדית להתמודד עם תופעה זו, בין השאר על-ידי הקמה של ישיבות ייעודיות, מתונות יותר, עבור הנוער הנושר. המנהיגות החרדית נוטה היום יותר לקבל את הדעה שאם צעיר מתקשה לעמוד בדרישות הלימוד בישיבה, מוטב שיעבוד לפרנסתו, מאשר ייגרר להיות "נער שוליים" או יעזוב לחלוטין את העולם החרדי. את השינוי אפשר לייחס גם להשפעות של ה"חוצניקים" חרדים שבאו מצפון אמריקה מלגת לימודים בכולל וקצבת הבטחת הכנסה. ב העריך אילן שסל ההנחות וההטבות שמממנת הממשלה למשפחה חרדית בת שישה ילדים, בה הגבר אברך והאישה אינה עובדת עמד על 02,222 נטו וכ- 02,222 ברוטו )אילן, (. אמנם מאז חלו קיצוצים בגודלן של הקצבאות, אך רכיבי הסל נותרו בעינם. 24

33 ומאירופה ורגילים לנורמה של יציאה לעבודה בגיל 22 בערך וכן של בעלי תשובה, שיש להם מיומנויות תעסוקתיות שרכשו בטרם כניסתם לעולם החרדי )כהונאי, 2112(. בנוסף לכך הצעירים החרדים עצמם מחפשים כיום עיסוקים מעניינים ומכניסים יותר מאשר בעבר )שלג, 2111; רביבו, 2113(. עדות לכך הוא הביקוש ללימודים אקדמאיים בקרב מספר לא מבוטל של צעירים בקהילה החרדית )קאופמן, מלחי וכהן, ( ומספרם ההולך וגדל של הסטודנטים החרדים )דטל, (. בשנים האחרונות חלות התפתחויות המצביעות על פתיחות גדלה של חלקים בחברה החרדית לעולם התעסוקה. ראשית קיימת מגמה ליצור מסגרות של הכשרה מקצועית ואקדמית ייעודיות לציבור החרדי. ההתאמות שנעשות במסגרות אלו כוללות, בין השאר, הפרדה בלימודים בין נשים וגברים, ולווי רבני בבניית תוכניות הלימוד. היוזמה למסגרות אלו מקורה ברשויות ממשלתיות ועירוניות, בארגונים ועמותות הפועלים במגזר החרדי ובחברות הרואות בתהליך זה פוטנציאל כלכלי )קאופמן, מלחי וכהן, 2112(. במסגרת זו פועלות מספר תוכניות להכשרה מקצועית ולסיוע במימון לימודים לחרדים שהוקמו 20 על-ידי המיזם "תנופה בתעסוקה" )תב"ת( המשותף לממשלה ולגו'ינט ישראל. כמו כן הוקמו מגוון 21 מוסדות ללימודים אקדמאיים שהינם ייעודיים לאוכלוסייה החרדית ומתחשבים בצרכיה. גם בתחום היזמות העסקית מופעלת על-ידי המרכז לטיפוח יזמות )מט"י( תוכנית מיוחדת לאוכלוסייה החרדית. בתחום ההשמה בתעסוקה קיימת גם כן פעילות ענפה של גופים שונים, ציבוריים ופרטיים. ביוזמת הממשלה וג'וינט ישראל נפתחה תוכנית "מפתח" - מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים, המסייעת בהכוונה והשמה בעבודה, שאוכלוסיית המשתתפים בה עומדת במרכז מחקר זה. דוגמאות נוספות כוללות את פתיחת סניף "שירות התעסוקה" בבני ברק ופתיחה של מספר סניפי חברת "מנפאואר-בראשית", להשמת אוכלוסייה חרדית. גם ארגונים ועמותות חרדיות מעורבים בשנים האחרונות בסיוע תעסוקתי למשפחות הנתמכות על ידם )קאופמן, מלחי וכהן, 2112(. בשל 22 מחסור במקומות עבודה מתאימים לחרדים, בפרט בערים החרדיות החדשות, מעודד משרד התמ"ת מעסיקים בסקטורים שונים להרחיב את עסקיהם, להתאימם לציבור החרדי, וליהנות שעמד על כ- 6,222 סטודנטים בשנת תשע"א, מתוכם כ נשים )דטל, (. 20 אלו כוללות את תוכניות ההכשרה המקצועית "פרנסה בכבוד" לגברים חרדים ו"צופיה" לנשים חרדיות, תוכנית ח"ן להכשרה חלופית בסמינרים לנשים חרדיות, תוכנית הנדסאים חרדים לתעשייה - לימודי הנדסאות לגברים חרדים, תוכנית שח"ר )שילוב חרדים( לשילובם של צעירים חרדיים במסגרות צבאיות מקצועיות, קרן הלוואות לסיוע ברכישת מקצוע ותוכנית חרדים לעתידם - המעניקה סיוע במימון לימודים אקדמיים לגברים חרדים )אתר תב"ת: נשלף בתאריך.) אלו כוללים בין השאר את הקריה האקדמית בקריית אונו, המכללה החרדית, מכון נווה ומכללת לוסטיג בירושלים, מכללת בני ברק האקדמית )מבח"ר(, מכללת כרמל בחיפה, המכללה האקדמית צפת ומכללת ירושלים בבית וגן )אתר תוכנית "מפתח":, נשלף בתאריך (. 22 אלה כוללות את הישובים מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד ורמת בית שמש, שהריכוז החרדי בה מהווה יישוב בפני עצמו )כהנר ושלהב, 0229(.

34 מהשתתפות של המדינה בהוצאות הנדרשות לשם כך. בזכות עידוד זה נוספו בשנים האחרונות מאות 23 מקומות עבודה בריכוזים חרדיים )משרד התמ"ת, 2101(. משנת 2112 נפתחו מספר מיזמי היי-טק )"חממות היי-טק"( בערים החרדיות החדשות שכוונו ליצירת מקומות תעסוקה לנשים חרדיות. המרכזים הראשונים נפתחו בעיר מודיעין עילית ובהמשך נפתחו מרכזים דומים, אם כי מצומצמים 24 יותר, בישובים בית"ר עילית, בית שמש, אלעד וחיפה. מודיעין-עילית משמשת מודל בתחום זה בשל ריבוי המשרות שנוצרו בעיר עבור נשים חרדיות )שורץ, 2112; ימיני, 2.12(. "חממות ההיי-טק" כוונו להתמודד עם חסמי תעסוקה מרכזיים של הנשים החרדיות באמצעות מתן הכשרות מקצועיות מסובסדות, מקום עבודה בקרבת הבית, הקמת פעוטונים מסובסדים לילדי הנשים העובדות )ואגב כך יצירת מקומות עבודה נוספים( וסביבת עבודה חרדית הומוגנית. המצדדים בפרויקטים אלו מדגישים את העובדה שהמשפחות המועסקות בם יצאו ממעגל המצוקה וכי הנשים זוכות לתנאי עבודה המותאמים לצרכיהן. המבקרים טוענים כי השכר הניתן לעובדות במסגרתם הוא נמוך מדי וכי היעדר מקורות תעסוקה חלופיים ורמת מינוע נמוכה כובלים את העובדות למקומות העבודה )שמעוני, ; כהנר, ;2113 הופמן, ;2.01 גרימלנד,.) בשנים האחרונות נפתחו גם מסלולי גיוס ייחודיים לצה"ל עבור גברים חרדים, המותאמים לצרכי האוכלוסייה. ההתאמות כוללות בין השאר מזון כשר למהדרין, שירות לצד גברים בלבד, מועדים לתפילות וליווי רבני. גדוד הנח"ל החרדי )"נצח יהודה"( הוקם כבר בשנת 0333 והחל משנת 2115 הוקמו בכמה חיילות מסלולי גיוס מקצועיים )שח"ר שירות חרדים(. מטרת מסלולים אלה, מעבר לשירות 25 הצבאי, להקנות למתגייסים החרדים מקצוע מבוקש בכדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה. במסלולי 26 שח"ר מבוצע שירות טכני מקצועי דוגמת טכנאות מטוסים, תכנות ומקצועות רכב. מתוקף "חוק טל", המאפשר לבני ישיבות להתגייס לשירות אזרחי כתחליף לשירות הצבאי, החלה לפעול בינואר 2112 מנהלת השירות האזרחי. מטרת השירות האזרחי הינה ליצור מסלול שירות חלופי 27 לשירות הצבאי, שיאפשר לצעירים חרדים להשתלב בשוק העבודה )מלחי, 2100 ב'(. שיווק 2100 א'; במסגרת תוכנית זו )"מסלול התעסוקה"( נקלטו לעבודה בין השנים 0224 ל כ- 2,222 עובדים חרדים )בעיקר נשים( )מנהל מחקר וכלכלה, 0202(. 24 דוגמאות לחברות המעסיקות נשים חרדיות במסגרת פרויקטים אלו הינן: "מטריקס" )פרוייקט תלפיות( בישובים מודיעין עילית ובית-שמש, "אימג' סטור" ו"סיטיבוק" בישוב מודיעין עילית, קבוצת מל"מ )פרוייקט מעלות( בישוב ביתר עילית וטריבייס בישוב אלעד. 25 בשנת 0200 התגייסו כ חרדים מתוכם: 602 התגייסו למסלולי שח"ר )שילוב חרדים(, המיועדים בעיקר לבני 00 ומעלה. 222 לגדוד נצח יהודה, אליו מתגייסים צעירים יותר. עוד קרוב ל- 222 התגייסו למסלולים אחרים בצה"ל )מתוך אתר הפורום לשויון בנטל:, נשלף ב (. 26 מתוך אתר צה"ל:, נשלף ב (. 27 בסוף 2100 עמד מספר המתנדבים החרדים במסלול השירות האזרחי על כ- 0,211 איש ובנוסף להם היו כ- 0,011 בוגרים במסלול זה )מלחי, 2100 ב'(.

35 מסלולי השירות הצבאי והאזרחי לחרדים נעשה באופן זהיר במטרה לשמר את הסכמתם "השקטה" של רבנים במגזר החרדי. מתן הלגיטימציה ליציאה לשוק העבודה הוא תהליך המתרחש בחברה החרדית מתוך תחושת שניות: מחד, הכרח שאין לגנותו למצוא פרנסה, ומאידך, אין זה פתרון אידיאלי. זו הסיבה שהשינוי נעשה, בדומה לשינויים רבים בעולם החרדי, דה-פקטו אבל לא באופן מוצהר. אין כאן כוונה לערער על הנורמה האידיאולוגית של העולם החרדי, הממשיכה לראות בתלמוד התורה את הערך העליון, אלא למצוא פתרון מעשי למצוקתם של הצעירים, גם אם ברור שהתרחבות התופעה מהווה שינוי ממשי בנורמות העולם החרדי )שלג, 2111(. תהליך היציאה לעבודה איננו נתקל כיום בהתנגדות גלויה, מלבד ביקורת כנגד אלו המשכנעים אברכים להפסיק את לימודיהם התורניים. מאידך, המהלך איננו זוכה באופן פומבי לברכתם של גדולי תורה ורבנים. הנחייתם ניתנת באופן פרטני )קינג וגזית, 2112; סופר-פורמן, 2115; מלחי, 2101( ותלויה בעיקר בהצלחת הפונה בלימודים התורניים ובמצבו הכלכלי. המגמות שתוארו לעיל המצביעות על נכונות גדלה של האוכלוסייה החרדית לצאת לעבוד, באות לידי ביטוי גם בנתונים הסטטיסטיים הרשמיים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים אמנם ירד ברציפות עד שנת 2115 )והגיע ל- 35% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה(, אך בשנתיים לאחר מכן חלה התאוששות מהירה ובשנת 2113 הגיע שיעור התעסוקה של גברים חרדים ל- 3%. העלייה בשיעור התעסוקה התרחשה גם בתקופת המיתון, דבר המעיד על מאמץ מיוחד לכניסה לשוק העבודה, זאת בניגוד למתרחש בקרב הגברים הלא-חרדים, אשר אצלם שיעור התעסוקה הצטמצם בעקבות המיתון. גם שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה משמעותית מ- 23% בשנת 2112 ל- 22% בשנת 2113, כך שהוא היה נמוך בסוף התקופה בכ- 2% בלבד משיעור התעסוקה של נשים לא-חרדיות )גוטליב וטולידנו, 2100(. נתון נוסף המלמד על נכונות גדלה של האוכלוסייה החרדית לצאת לעבוד נוגע לשיעור האבטלה, המשקף את שיעורם של מחפשי העבודה בקרב האוכלוסייה. שיעור זה הינו גבוה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית מהשיעור המקביל בקרב שאר האוכלוסייה היהודית בארץ. נתון זה מלמד כי חסמים שונים לתעסוקה הינם גורם מרכזי המקשה על חרדים למצוא עבודה ומונע הגדלה נוספת של שיעור התעסוקה במגזר זה )לוין, 2113(. החסמים העומדים בפני האוכלוסייה החרדית במציאת עבודה יפורטו להלן. 27

36 א 2.7. חסמים עיקריים להשתלבות האוכלוסייה החרדית בעבודה למרות עלייה בנכונות ליציאה לעבודה, חרדים רבים המעוניינים להשתלב בעבודה נתקלים בדרכם בקשיים משמעותיים. להלן יסקרו החסמים המרכזיים: חסמים ערכיים לפי השקפת העולם הרווחת בעולם החרדי בכלל ובציבור הליטאי בפרט העבודה החומרית היא נחותה לעומת עבודת האל באמצעות התמסרות להגות וללימוד )שטדלר, 2113(. לפי תפיסה זו השקידה על לימוד התורה פוטרת את האדם מכל טרחה לפרנסתו ולעוסק בתורה מובטח שהקב"ה ישלח לו את פרנסתו בדרך כלשהי. הדאגה לעתיד נתפסת בחברה החרדית כסותרת את האמונה והביטחון באל ולכן גישה מציאותית ומחשבה על העתיד נחשבת פעמים רבות כחולשה וכחסרון אמונה )חקק, 2112; כהן, 2112(. תפיסה זו מעודדת את הגברים החרדים להמשיך בלימודים תורניים ארוכי שנים ובמקרים רבים מונעת מהם קבלת החלטה לגבי יציאה לעבודה, גם כאשר המצב הכלכלי של הפרט ומשפחתו מחייב זאת. חסמים חברתיים: החשש מפגיעה במעמד בעקבות התפיסה הערכית שהוצגה לעיל, בחברה 28 החרדית, ובאופן בולט במיוחד בזרם הליטאי, מעמדם של גברים המתפרנסים שלא מעבודה תורנית הוא נמוך יחסית והיציאה למעגל העבודה כרוכה במחיר חברתי גבוה. השתלבות במעגל העבודה גורמת גם לירידה משמעותית בסיכויים של הגברים לקבל משרה תורנית בישיבה, שאיפתם של רוב אברכי ה"כולל". במקרים בהם האברך עצמו מחליט להתפרנס מעבודה, הוא עלול להיתקל בהתנגדות לצעד כזה ממשפחתו, שמעמדה בקהילה עלול אף הוא להיפגע בעקבות צעד זה )כהן, 2112(. פגיעה במעמד המשפחה עשוי לבוא לידי ביטוי בסיכויי הקבלה של האחים והאחיות )או של הילדים, במקרה של גבר נשוי( למוסדות לימוד איכותיים וסיכוייהם במציאת שידוך. חסמים כלכליים - אוכלוסיות הזכאיות לקצבאות רווחה עשויות להימצא במצב בו הכנסתן מקצבאות גדולה יותר מן ההכנסה האלטרנטיבית שתתקבל מיציאה לעבודה ולכן המוטיבציה שלהן לצאת לעבודה נפגעת )2005 Maurin, ;Lewin & ברנדר, פלד וקסיר, 2112(, מצב המכונה בספרות "מלכודת העוני" )1971 Field, ; Piachaud & גל ודורון, 2111( או "מלכודת האבטלה" )גל, 2112(. רבים מהגברים החרדים נמצאים במצב זה: הם אינם מצוידים בהון אנושי רלוונטי לשוק העבודה ולכן כושר השתכרותם נמוך. לעומת זאת סטאטוס של אברך מקנה להם ולמשפחתם הטבות כספיות ושוות כסף שערכן עולה במקרים רבים על הפסד הכנסות מעבודה. בהמשך לאמור למעלה נוספות לכך הטבות במשרה תורנית הכוונה למשרה העוסקת בתורת ישראל או קשורה ללימודה כמו הוראה בישיבות, רבנות או דיינות.

37 שאינן כספיות, כסטאטוס חברתי גבוה וסיכוי להשגת שידוך טוב לבני המשפחה. במצב זה ההחלטה להמשיך ללמוד בישיבה נראית פעמים רבות כהחלטה הרציונאלית ביותר )2000.)Berman, אכן, השפעתן השלילית של הקצבאות על יציאתם של גברים ונשים חרדים לעבודה נמצאה במספר מחקרים ברנדר, פלד וקסיר, (. בפועל, כפי שצוין, גברים ונשים חרדים רבים עובדים ;Berman, 2000( באופן בלתי מוצהר בכדי להמשיך וליהנות מן התמיכות השונות. מעבר לכך שאופי עבודה זה כרוך בהעלמת מיסים וקבלת תמיכות שלא כדין, הוא מונע השתלבות בעבודות יציבות הכוללות שכר הוגן ותנאים סוציאליים )שלג, 2111(. כמו כן ברור שמי שמגביל את עצמו לחיפוש אחר עבודה לא מוצהרת מוגבל מאוד בהיצע של מקומות העבודה המצומצם בלאו הכי )כהן, 2112(. החשש מגיוס לצה"ל - גם חובת הגיוס לצה"ל למי שאיננו בגדר "תורתו אומנותו" גורמת לרתיעה מהיציאה לעבודה. הגיוס לצה"ל נתפס בחברה החרדית כסכנה רוחנית חמורה ביותר )שטדלר, 2112( החשש הוא מהשפעה שלילית על תפיסת העולם ומפגיעה באורח החיים החרדי, הבא לידי ביטוי בין השאר בענייני צניעות, שמירת השבת ושמירת כשרות )כהן, 2112; דרורי, 2112; זולדן, 2113(. העובדה שהפטור משרות צבאי מותנה בהמשך לימודים תורניים כובלת את הגברים החרדים לישיבות ול"כוללים" ומקשה עליהם לרכוש הכשרה מקצועית. מאמצים לשינוי מצב זה נעשו, כאמור, עם חקיקתו של "חוק טל", הקמתן של יחידות צבאיות מותאמות לאוכלוסייה החרדית והקמת מנהלת השירות האזרחי. ריבוי ילדים - שעור הפריון בקרב המשפחות החרדיות הוא כאמור גבוה ביותר. מרבית המחקרים העוסקים בהשפעת מספר הילדים על היקף התעסוקה מלמדים כי למספר הילדים יש השפעה שלילית על יכולתן של נשים לצאת לעבוד או להמשיך להיות מועסקות, זאת בשל הצורך לטפל בילדים )למשל:.)Budig, 2003 אך הוא בעל השפעה חיובית על היצע העבודה של גברים, בשל הצורך הגדל בהכנסות )למשל: Lundberg, 2005.)Lubdberg & Rose, 2002; Choi, Joesch and נמצא כי מספר הילדים הגדול בקרב משפחות חרדיות אכן משפיע באופן שלילי על שיעור התעסוקה של הנשים, אולם השפעה זו קטנה יותר מאשר בקרב נשים לא חרדיות )גוטליב, 2115; 2009 Stier,.)Ekert-Jaffe & גם בקרב גברים בארץ נמצאה מגמה שלילית מתונה של מספר הילדים על שיעור התעסוקה, בקרב חרדים ולא חרדים כאחד )גוטליב, 2115(. נושא זה יבחן גם במסגרת מחקר זה גם בקרב הגברים שהשתתפו בתוכנית "מפתח" ציינו 02% כי החשש לאבד את הזכאות להטבות שונות היקשה את החלטתם לצאת לעבוד.

38 קושי בחיפוש עבודה הרשת החברתית המשמשת בדרך כלל כאמצעי הטוב ביותר לגיוס עובדים )1995,)Granovetter, איננה מפותחת דיה בציבור החרדי, בשל שיעור המועסקים הנמוך. היצע המשרות בעיתונות החרדית הינו דל והוא כולל כמעט אך ורק עבודות בתוך המגזר החרדי עצמו. גם חברות ההשמה הפועלות בישראל מיעטו לפעול בקהילה החרדית עד לשנים האחרונות )קאופמן, מלחי וכהן, 2112(. חסם זה היווה את אחת הסיבות המרכזיות להקמתם של מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים. הון אנושי הגברים החרדים אמנם נוטים ללמוד שנים רבות, אך מערכת החינוך החרדית אינה מכשירה אותם לשוק העבודה הכללי. הם אינם עוברים מבחני בגרות וידיעותיהם באנגלית, מתמטיקה ;0332 שפיגל,.) ושאר המקצועות הכלליים מצומצמות ביותר )שיפר, כמו כן חסרים בחורי 31 הישיבות הרגלי למידה הנדרשים ללימוד מקצוע או ללימודים אקדמיים )חקק, 2112; כהן, 2112; שפיגל, 2100(. העדר ההשכלה הכללית מקשה מאוד את כניסתם של הגברים החרדים לשוק העבודה ומפחית את יכולתם להשתכר שכר המאפשר למשפחה להתפרנס בכבוד. ברמן וקלינוב )0335 & Berman )Klinov, מצאו כי העלייה הצפויה בשכר כתוצאה משנת לימודים נוספת בישיבה היא נמוכה ואף יורדת בעוד החזר השכר להשקעה בהשכלה רגילה וניסיון בעבודה גדל באופן מתמיד. החינוך שמקבלות הבנות במגזר החרדי מכשיר אותן על מנת שיוכלו לפרנס את משפחותיהן ולאפשר לבעליהן ללמוד ב"כולל", אולם גם במקרה זה לא מדובר בהכנה מלאה לשוק העבודה הכללי. בנות בחברה החרדית לומדות לרוב את לימודי התיכון במסגרת סמינר למורות. מטרת לימודים אלה להכין אותן למסלול מקצועי של הוראה בבתי הספר של הקהילה החרדית. בסיום הלימודים ניגשות הבנות 32 לבחינות המופקות על-ידי מכון סאלד ומקבילות לבחינות הבגרות. בחינות אלו מאפשרות ללמוד שנתיים נוספות במסגרת סמינרי המשך, ובסיומן לקבל תואר של מורה מוסמכת. הצורך במורות אמנם גדול לנוכח הגידול המהיר במספר הילדים, אך בשנים האחרונות הביקוש למורות אינו עונה על ההיצע והשכלה זו אינה שימושית דיה להשתלבות בתחומי עיסוק אחרים ואינה מספיקה ללימודים אקדמאיים )גוטליב, 2115(. בשנים האחרונות הוקמו מסלולי לימוד מקצועיים בתוך חלק מהסמינרים, בתחומים כגון תכנות מחשבים, הנהלת חשבונות ושרטוט גרפי, אותם לומדות הבנות במקביל ללימודי לימודי חול )בעיקר עברית ומתמטיקה ולעיתים מעט היסטוריה, גיאוגרפיה וטבע( נלמדים בדרך כלל עד כיתה ו' או ז'. חשיבותם במערכת החינוך החרדית היא משנית ללימודי הקודש ולכן מקדישים להם מעט שעות ומעט תשומת לב )שפיגל, 0200(. 31 הם אינם מורגלים בהקשבה וסיכום הרצאות פרונטאליות, שהרי אופי הלימוד בישיבה הוא אקטיבי, תוך דיונים וויכוחים ב"חברותא", כמן כן הם אינם מורגלים לעמוד בלוחות זמנים מחייבים וביעדים ברורים, שכן זמן ואופי הלימודים בישיבה וב"כולל" הוא גמיש. הם אינם מורגלים אף בכתיבת עבודות. לעיתים עצם הכתיבה בעברית )בעיקר עבור דוברי היידיש( כרוכה בקושי )חקק, 0222; קינג וגזית, 0224; כהן, 0224(. 32 במהלך כתיבת עבודה זו התקבלה החלטה במשרד החינוך להכיר בבחינות הסיום של הסמינרים החרדיים כמבחני בגרות לכל דבר, זאת במטרה לאפשר לנשים אלו להשתלב בקלות במוסדות להשכלה גבוהה ובכך להסיר חסמי כניסה לשוק העבודה )ולמר, (

39 ההוראה )גולדפרב, 2100(. למרות זאת עדיין מבחר אפשרויות הלימוד הפתוח בפני נשים מצומצם ומונע מהן את האפשרות להשתלב במגוון רחב של מקצועות. השפעת ההון האנושי על ההשתלבות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה תיבחן במסגרת מחקר זה. אפליה בשוק העבודה - השתלבות מסיבית של חרדים במעגל העבודה בישראל תכלול בהכרח כניסה למקומות עבודה שאינם חרדיים. בחברה הישראלית שוררת כיום עוינות כלפי הציבור החרדי הנובעת מאי התגייסותו לצה"ל, ממיעוט השתתפותו במעגל העבודה, מהכפייה הדתית ומהתקציבים המועברים למוסדות השונים בחברה החרדית. יש יסוד סביר להניח כי לתדמית השלילית שיש לציבור החרדי בעיני הציבור הכללי יש השפעה על הנכונות להעסקת חרדים. בנוסף מעסיקים רבים מודעים לכך שמאפיינים מסוימים של מקומות עבודה חילוניים )כמו עבודה משותפת של נשים וגברים, עבודה בשבתות וביגוד שאינו צנוע על-פי קנה מידה חרדי( יפריעו לעובדים חרדים )מלחי, 2113; סופר-פורמן, 2113( וכי הדבר יחייב עריכת התאמות במקום העבודה, דבר שלכשעצמו יוצר רתיעה מסוימת. לא קיימים נתונים מפורשים לגבי היקף קיומה של אפליה תעסוקתית כלפי חרדים, אך שיעור גבוה ממחפשי העבודה החרדים ציינו כי חוו קושי במציאת עבודה בשל חוסר רצון של מעסיקים להעסיק חרדים )סופר-פורמן, 2% 2115(. כמו כן נמצא כי רק בפועל מהמעבידים במגזר הפרטי מעסיקים עובדים חרדים )מלחי, 2113(. יש לציין כי למרות האמור לעיל בקרב מעסיקים לא-חרדים שקלטו עובדים חרדים לעבודה מובעת שביעות רצון גבוהה מהעובדים החרדים )קינג וגזית, 2112; סופר-פורמן, 2113(. מיעוט מקומות עבודה המתאימים לאופי החיים החרדי גם כאשר קיימת נכונות מצד מעסיקים לא חרדיים להעסקת עובדים חרדים, נוטים רבים מהעובדים החרדים עצמם להימנע מעבודה אצל מעסיקים אלו. הדבר נובע מהחשש שעבודה בסביבת עבודה חילונית תחשוף את העובדים החרדים להשפעות זרות, תפגע באורח חייהם החרדי ותהווה סכנה לקיומה של החברה החרדית. מספר מחקרים שנעשו בשנים האחרונות )סופר-פורמן 2112; 2115, מלחי, 2101( מלמדים על העדפה ברורה של חרדים ובעיקר של נשים חרדיות, לעבוד במקומות עבודה בהם סביבת העבודה היא חרדית. מיעוט מקומות עבודה בעלי אופי חרדי מצמצם את מבחר מקומות העבודה העומד מול מחפשי העבודה החרדים ומקשה עוד יותר את תהליך מציאת העבודה. נושא זה עומד במרכז עבודה זו והוא יפורט בהרחבה בגוף העבודה. 31

40 א 2.1. "הכלכלה החרדית": תחומי הפרנסה של האוכלוסייה החרדית המשרות הפתוחות בפני האוכלוסייה החרדית ניתנות לחלוקה לשני סוגים עיקריים: משרות המזוהות באופן מסורתי עם החברה החרדית, רובן בתוך המערכת החברתית-כלכלית החרדית ומשרות כלליות או מודרניות יותר, המשולבות ברובן בכלכלה המרכזית. תחומי העיסוק המזוהים באופן מסורתי עם האוכלוסייה החרדית מרוכזים בעיקר בתחום החינוך, בזכות התפתחותה של מערכת חינוך עצמאית ענפה ובתחום שירותי הדת, בו יש למגזר החרדי מידה רבה של שליטה. גם היזמות העסקית שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה החרדית. בנוסף לחרדים העובדים בצורה מוצהרת, שנתוני התעסוקה שלהם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות, אברכים רבים וגם נשותיהם מנהלים את עסקיהם או עובדים כשכירים באופן בלתי מוצהר במסגרת הכלכלה החרדית )אילן, 2111; שלג, 2111; כהן, 2112(. כלכלה בלתי פורמאלית כזו )"כלכלה שחורה"( היא תופעה שכיחה במסגרת כלכלות אתניות ( Gold, Light and 2000(. המוטיבציה לכך בקרב החרדים נובעת בעיקר מהרצון להמשיך וליהנות מתמיכות שונות ופחות בשל הרצון להימנע מתשלום מיסים, שהרי ממילא רובם משתכרים שכר נמוך מאוד. אברכים רבים עובדים בערבים, בחופשות בין עונות הלימוד בישיבה )"בין הזמנים"( ואפילו בהפסקות בן השיעורים )"בין הסדרים"( )רייניץ, (. עבודות שכיחות בקרב אברכים הינן מתן שיעורי עזר לילדי "חדר" המתקשים בלימודי הגמרא, חונכות של ילדים ממשפחות מצוקה )הממומנת על ידי ארגוני חסד(, לימוד 34 בחברותא עם בחורי ישיבה הזקוקים לסיוע ולימוד ב"כולל" לקירוב רחוקים )אלפר ואלמוג, 2112 א'( (. בנוסף אברכים עוסקים גם בהגהה של ספרי קודש, בשדכנות ובתיווך נכסים )רייניץ, ניתן למצוא אברכים העובדים בהסעות, בשיפוצים או בניקיון ויש שעובדים בעבודות עונתיות, כגון מכירת ארבעת המינים בסוכות או אפיית מצות לקראת פסח. לרוב עד גיל 22 עוזבים האברכים את ה"כולל" לאחר שמצאו משרה תורנית או החליטו על יציאה לעבודה. שיעור ניכר מהם פונה לתחום ההוראה. שפיגל )2100( במחקרו על מערכת החינוך החרדית לבנים שופך אור על תנאי עבודתם של המורים במערכת זו. מעמדו של המורה במוסדות אלה הוא גבוה יחסית למקובל במגזר הממלכתי, זאת בשל חשיבותו הדתית והחברתית, אך גם בשל כך שמדובר במשרה שניתן להתפרנס ממנה לאחר שנים של 35 לימודים תורניים. הוראה בישיבות הגדולות וב"כוללים" נתפסת כיוקרתית יותר משאר משרות "חדר" או תלמוד תורה הוא מוסד הלימודים היסודי לבנים עד גיל "כולל" הממוקם בשכונה חילונית או לעיתים בקהילה יהודית בחו"ל. לאחר שעות הלימודים עוסקים האברכים ב"כוללים" אלו בפעילות תורנית בקרב תושבי האזור. 35 ישיבה גדולה מיועדת לבחורים חרדים מגיל 02 ועד לנישואיהם.

41 36 ההוראה והוראה בישיבות הקטנות נתפסת כיוקרתית יותר מאשר בתלמודי התורה )"חדרים"( או בגנים. הליטאים, שכאמור בדרך כלל יוצאים לעבודה בגיל מאוחר יותר, מעדיפים לזכות בתפקידי הוראה באחת הישיבות הגדולות, בעסקים או במגזר הפרטי ורק לאחר מכן בישיבות קטנות. בחברה החסידית, לעומת זאת, רואים בהוראה כבוד וייעוד אידיאולוגי. בשל כך במוסדות ליטאיים רבים לגילאים הצעירים ניתן למצוא מורים מהמגזר החסידי )שם, 2100(. ברוב המוסדות לבנים מועסקים המורים על בסיס אישי. קיים חוסר אחידות בתקציבים שמקבלים מוסדות הלימוד מהמדינה, מתרומות ומשכר לימוד שמשלמים ההורים ורבים ממוסדות אלו מתמודדים עם חוסר ביטחון כלכלי, עם שינויים בכמות התלמידים ועם תחרות קשה. בהתאם לכך גם המשכורות של המורים אינן אחידות והן עשויות לנוע מסכומים נמוכים מאוד ועד לגבוהים מאוד )אלפי דולרים(, בהתאם לערכו של המלמד. כיוון שהמוסדות התורניים ניזונים בחלקם מתרומות הניתנות בדולרים, משכורותיהם של עובדים רבים במוסדות אלה ובכלל במגזר החרדי צמודות לדולר ולכן משתנות תדיר. חלק גדול מן המשכורות משולם באופן לא פורמאלי )ב"שחור"( ואינו כולל מרכיבי שכר מקובלים, כגון פנסיה וקרן השתלמות. גם קביעות לא ניתנת למורים במרבית המוסדות והם מפוטרים ללא היסוס, במידה שהמוסד רואה בכך צורך חינוכי, כלכלי או פוליטי. תנאים סוציאליים וקביעות ניתנים רק במוסדות המשתייכים לרשתות מסודרות. במוסדות "מוכרים שאינם רשמיים" או אלו המשתייכים לרשתות מכיר משרד החינוך בלימודים בישיבה לצורך תגמול המורים, כפי שהוא מכיר בלימודים אקדמיים, הכרה שמעלה משמעותית את השכר )שפיגל, 2100(. תחום תעסוקה אופייני נוסף בו משתלבים גברים חרדים הינו מתן שרותי דת, במסגרת המועצות הדתיות. משרות תחת מועצות אלו כוללות בין השאר: רבני ערים ושכונות, רשמי נישואים, חוקרי יהדות ומצב משפחתי, מדריכי חתנים וכלות, בלנים ובלניות, קברנים ועובדי תחזוקת עירוב. תפקידים שכיחים נוספים במסגרת הקהילה החרדית כוללים שוחטים, סופרי סת"ם, מוהלים, "עושי בתים" לתפילין, רבנים המועסקים על-ידי חברות פרטיות, טוענים רבניים ועורכים של ספרים תורניים. גם מערכות הכשרות הרבות )הבד"צים( הקיימות במגזר החרדי מספקות משרות רבות לגברים. ענף השמחות )ובפרט החתונות( מספק אף הוא תעסוקה לרבים, בתפקידים כגון שדכנים, צלמי חתונות, זמרים ונגנים )אלפר ואלמוג, 2112 א'( במשפחות חרדיות רבות נושאות כאמור הנשים בנטל הפרנסה העיקרי. עד לשנים האחרונות הייתה ההוראה המקצוע היחיד הנלמד בסמינרים לנשים. מקצוע ההוראה נתפס בחברה החרדית כמקצוע ישיבה לגילאי חטיבת ביניים ותיכון )גילאים 02-02(.

42 אידיאלי לנשים מבחינה רוחנית וגם מבחינת שעות העבודה הנוחות. למעשה בציבור הליטאי נחשבת משפחה בה הבעל אברך או נושא במשרה תורנית, והאישה עובדת כמורה, למעין "אצולה רוחנית" )אלפר ואלמוג, 2112 א'(. אולם בשל רוויה בתחום ההוראה מעטות מאוד המשרות הפתוחות כיום בתחום זה ואלו מוענקות בדרך כלל לנשים בעלות קשרים משפחתיים במערכת החינוך )כהן, 2112(. גם עבודת נשים כגננות מקובלת באופן מסורתי בקרב נשים חרדיות. מסלול הגננות נתפס כפחות יוקרתי מאשר מסלול ההוראה, אך היצע המשרות בו גדול יותר )אלפר ואלמוג, 2112 א'(. כפי שנכתב לעיל, היזמות העסקית הייתה ועודנה אפיק פרנסה מועדף בקהילה החרדית. ניהול עסק עצמאי מאפשר גמישות בשעות העבודה ובמיקום העבודה, ועוקף את הקשיים המוערמים בעת תעסוקה במקום עבודה מסודר מבחינת דרישות מוקדמות של השכלה כללית ומקצועית, עמידה בדרישות הצניעות והאילוצים הנגרמים על ידי מחויבות לגידול משפחה וללימוד תורה. חרדים רבים עובדים כעצמאים וחלקם מעסיקים עובדים חרדים שכירים במסגרת העסק. פיזור התחומים העסקיים בקרב חרדים דומה לזה שבאוכלוסייה הכללית והוא כולל בעיקר את תחומי המסחר, השירותים והמלאכה. עם זאת קיימים עסקים ייחודיים או שכיחים באוכלוסייה זו, ביניהם ניתן למנות את הבאים: תשמישי קדושה, ביגוד, תכשיטים וכלי כסף, בישול וקייטרינג, פאות, רפואה אלטרנטיבית, תפירה, קלדנות, איפור, שזירת פרחים וטיפול בילדים. מרבית העסקים החרדיים מרוכזים גיאוגרפית בשכונות החרדיות בערים הותיקות או בערים החרדיות החדשות, בדומה למאפייני המובלעת האתנית שהוצגו לעיל. חלק ניכר מהעסקים מנוהל מהבית, ללא שכירת חנות או מחסן, כדי לאפשר לנשים לטפל בילדים ובצרכי הבית, וליתר בעלי העסקים, לצמצם את חיכוכם עם האוכלוסייה הכללית. רבים מהעסקים מנוהלים על ידי האישה ובמקרים רבים היא מסתייעת בבעלה, שתורם את חלקו בשעות הערב, לאחר שהתפנה 37 מלימודיו. גורם מרכזי בכלכלה החרדית קשור בתרבות החסד של קהילה זו, המסייעת למשפחות להתמודד עם המצוקה הכלכלית וגם מספקת מקומות עבודה בתוך הקהילה. בריכוזים החרדיים קיימות רשתות שיווק המוכרות מגוון גדול של מוצרים בהנחות גדולות וברווח מינימאלי. בנוסף קיימות בחברה 38 החרדית מאות קרנות לגמילות חסדים )גמ"ח(. חלק מן הקרנות מעניקות הלוואות בתנאים נוחים וחלקן מתמחות בהשאלת מוצרים שונים ובמתן שירותים הדרושים לבית ולמשפחה )שלג, 2111( מתוך אתר האינטרנט של המרכז לטיפוח יזמות )מט"י( בירושלים:, נשלף ב הגמ"חים להלוואת כספים בחברה החרדית מחזיקים סכומי כסף גדולים ביותר שנאמדים במאות מיליוני דולרים. כספים אלו ניתנים בהלוואה לכל דורש לתקופה קצובה תמורת ערבות של נאמנים המוכרים למנהלי הגמ"ח. הלווים בגמ"חים עושים זאת למטרות שונות

43 המשרות מן הסוג השני, שאינן מזוהות באופן מסורתי עם האוכלוסייה החרדית, הן מגוונות יותר. בפועל משולבים גברים חרדים בכל ענפי המסחר והתעסוקה בארץ, בין השאר בענפי הנדל"ן, הביטוח, היהלומים, ההשקעות, התיווך ושוק הסופרמרקטים. רבים במגזר החרדי הם עובדי רשויות מקומיות או עובדי ממשלה )כהונאי, 2112; אלפר ואלמוג, 2112 א'(. בשל רוויה של משרות בתחום ההוראה עבור נשים ובשל הלחץ הציבורי שבא בעקבות זאת, נפתחו כאמור בשנים האחרונות מסלולים חדשים לרכישת מקצוע במסגרת הסמינרים, אותם יכולות הנשים ללמוד לפי בחירתן במקביל להוראה )כהן, 2100(. רכישת מקצועות אלו מאפשרת לנשים החרדיות להשתלב בתחומי עיסוק 2112; גולדפרב, מגוונים יותר ובמקומות עבודה נוספים מחוץ לקהילה החרדית. ענף ההיי-טק מושך אליו צעירות חרדיות רבות, בעיקר בתחום המחשבים והתוכנה. אחרות משתלבות בתחומים כגון אדריכלות, גרפיקה, קלינאות תקשורת, הידרו-תרפיה וצילום. למרות התרחבות התחומים המקצועיים הפתוחים כיום בפני הנשים החרדיות, הרי שאלה עדיין מצומצמים יחסית, שכן עיסוקים רבים הכרוכים בהופעה בציבור ובחברת גברים, כמו עריכת דין, נתפסים בקבוצות רבות בחברה החרדית כזולים ובלתי מתאימים לנשים. בהמשך לכתוב לעיל החלה בשנים האחרונות כניסה רחבה יותר של נשים וגברים חרדים למקצועות אקדמיים, זאת בעקבות פתיחה של מסלולי לימוד ייעודיים עבור המגזר החרדי. מספר לא מבוטל של גברים חרדים לומדים מקצועות כמשפטים, ראיית חשבון ומנהל עסקים ומספרם של העוסקים בתחומים אלה הולך וגדל. עם זאת, חסר גיוון במסלולים המותאמים לחרדים, ולכן מרבית הגברים פונים ללימודי משפטים ומנהל עסקים )מנהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת, 2101( ומעטים ללימודים טכנולוגיים. א 3. שאלות המחקר והשערותיו בהמשך לסקירה התיאורטית יתמקדו שאלות המחקר במידת ההשתלבות של קבוצת מיעוט מתבדלת מרצון בשוק העבודה. כאמור, הספרות העוסקת בהשתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה הניחה כי קבוצות מיעוט שואפות להשתלב בשוק העבודה הכללי. מקרים בהם יצרה קבוצת המיעוט כלכלה נפרדת הוסברו על ידי ספרות הכלכלה האתנית כדרך להתמודדות עם אפליה וכנובעים מן הרצון למקסם מאפיינים סוציו-כלכליים. בספרות זו לא יוחד מקום לקבוצות מיעוט הבוחרות שלא להשתלב באוכלוסייה הכללית. לפיכך אבקש לבחון את השאלות הבאות: כמו הרחבת דירה, טיפול רפואי, נישואי ילדים או כל הוצאה גדולה אחרת. הכספים בגמ"חים מקורם בעיקר בפיקדונות של אנשים המעוניינים לזכות במצוות חסד והכסף מונח אצלם לצרכים עתידיים )כהן, 0224(. 35

44 1. מה הם מנגנוני הסלקציה של קבוצת מיעוט מתבדלת מרצון אל שוק העבודה? האם קיים הבדל בין מנגנוני הסלקציה לשוק העבודה הפנימי של קבוצת המיעוט )"הכלכלה האתנית"( לבין מנגנוני הסלקציה לשוק העבודה הכללי? בהמשך למפורט לעיל, בספרות הכלכלה האתנית טבועה ההנחה כי מאפייני הפרט העיקריים המאפשרים עבודה של חברי קבוצות מיעוט במסגרת הכלכלה המרכזית, הינם מאפייני הון אנושי הרלוונטיים לכלכלה המרכזית. השערת המחקר היא שגם בקבוצה מתבדלת מרצון כמו החברה החרדית מאפייני הון אנושי הרלוונטיים לכלכלה המרכזית יגדילו את הסיכויים של חברי הקבוצה להיכנס לשוק העבודה הכללי ולהתמיד בו, אך אלה לא יהוו את המשתנה המשמעותי ביותר לכניסה לשוק העבודה הכללי. נצפה כי בשל האידיאולוגיה והפיקוח החברתי המדגישים היבדלות, גם תהיה למאפיינים תרבותיים, המלמדים על הזדהותו של הפרט עם ערכי הליבה של קבוצת המיעוט ומידת הפתיחות שלו לחיים שמחוץ לקהילה הסגורה, השפעה משמעותית על הסלקציה לשוק העבודה הכללי. באיזה מהשווקים )החרדי או הכללי( תשתלב קבוצת המיעוט המתבדלת מרצון בצורה הטובה.2 ביותר בשוק העבודה? האם ההשתלבות הטובה יותר תהיה בשוק הפנימי של קבוצת המיעוט, בהתאם לספרות הכלכלה האתנית או שמא תהיה ההשתלבות הטובה יותר בשוק העבודה הכללי, בהתאם לתיאוריית האסימילציה? הספרות העוסקת בהשתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה מניחה כאמור כי קבוצות מיעוט שואפות להשתלב בשוק העבודה הכללי, שכן השתתפות שווה בשוק העבודה תניב את התגמול הכלכלי הגבוה ביותר עבור חברי קבוצת המיעוט. על-פי ספרות הכלכלה האתנית מהווה הכלכלה הנפרדת של קבוצת המיעוט פיתרון זמני, עד שתושג השתתפות שווה של קבוצת המיעוט בשוק העבודה. בשונה מכך, קבוצת מיעוט מתבדלת מרצון כמו החברה החרדית רואה בהיבדלות בשוק העבודה מצב קבוע, שנובע מרצונה לשמר את ייחודה על ידי הצבת גבולות ברורים בינה לבין החברה הכללית. בהתאם לכך השערת המחקר היא כי עבודתם של חברי קבוצת המיעוט המתבדלת מרצון תהיה מתגמלת יותר מבחינה כלכלית במסגרת השוק הכללי, במידה שיהיה ברשותם הון אנושי רלוונטי לשוק זה. עם זאת נצפה כי בהיבטים לא-כלכליים, הנוגעים ליכולתו של הפרט לשמר את אורח חייו הדתי ומעמדו בקהילה, תהיה העבודה בשוק הפנימי מתגמלת יותר. להיבטים הלא- 36

45 כלכליים, שלא נבחנו בספרות, עשויה להיות משמעות גדולה ביותר בקבלת החלטות תעסוקתיות של חברי קבוצת המיעוט. שתי שאלות המחקר קשורות זו לזו, שהרי איכות ההשתלבות בכל אחד מהשווקים )החרדי או הכללי( תלויה בהון האנושי של המשתלבים בכל אחד משווקים אלה. במהלך העבודה יעשה קישור ברור בין השאלות ותובהר התלות ביניהן. שאלות המחקר ייבחנו באמצעות השאלות האופרטיביות הבאות: 0. מה מבחין בין חברי קבוצת המיעוט המשתלבים בשוק העבודה לבין אלו שאינם משתלבים בו? קרי, מהם מאפייני הפרט החרדי שעשויים לנבא את השתלבותו בשוק העבודה? 2. מה מאפייני הפרט החרדי המנבאים התמדה בעבודה? מה מבחין בין חברי קבוצת המיעוט המשתלבים במסגרת השוק החרדי לבין אלו המשתלבים.3 במסגרת השוק הכללי? 2. מה מאפייני הפרט החרדי המנבאים התמדה בכל אחד מהשווקים )החרדי או הכללי(? ומה מאפייני הפרט החרדי המנבאים מעבר בין השוק החרדי לשוק הכללי ולהיפך? 2. מה מאפיין את המשרות בהן משתלבת האוכלוסייה החרדית ומה מייחד אותן בהשוואה למשרות בהן משתלבת האוכלוסייה הכללית? מה מאפייני הפרט החרדי המנבאים השתלבות במשרות איכותיות מבחינות שונות? איזה מהשווקים )החרדי או הכללי( מספק יתרונות רבים יותר )כלכליים ושאינם כלכליים( לחברי.2.5 הקבוצה? קרי, באילו מהשווקים הללו משתלבת האוכלוסייה החרדית במשרות "טובות" יותר מהיבטים שונים? 37

46 חלק ב': שיטת המחקר ב 1. שדה המחקר: תוכנית "מפתח" מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים שדה המחקר המרכזי המשמש לעבודה זו הוא תכנית "מפתח" - מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים, תכנית שמטרתה הכוונה והשמה של אוכלוסייה חרדית בשוק העבודה. תוכנית "מפתח" פותחה במסגרת 39 המיזם "תנופה בתעסוקה" )תב"ת(, מיסודה של ממשלת ישראל וג'וינט ישראל. אוכלוסיית היעד של התכנית היא נשים וגברים חרדים שאינם משתתפים בכוח העבודה. בפועל, מסייעים מרכזי התכנית לכל דורש עבודה חרדי, בתוך כך גם לאוכלוסייה עובדת המעוניינת בחיפוש עבודה נוספת או בשינוי מקום העבודה. הפניה לתכנית היא וולונטרית, קרי הסיוע ניתן לאוכלוסייה המעוניינת בכך בלבד והשירות ניתן לפונים ולמעסיקים ללא תשלום. במסגרת התוכנית הוקמו מרכזים בריכוזי אוכלוסייה חרדית ברחבי הארץ. במרכזי התכנית ניתן לפונים סיוע בתהליך חיפוש העבודה: בהתאם לצורך הם מקבלים סיוע בכתיבת קורות חיים, מידע לגבי מקומות עבודה ומוסדות לימוד והפניה למשרות פתוחות. לרשות המשתתפים עומדים מחשבים, המאפשרים להם להדפיס את קורות חייהם, לשלוח אותם למעסיקים ולחפש עבודה באמצעות האינטרנט. בנוסף מתקיימות במרכזים סדנאות לאבחון מקצועי והכנה לעבודה. המרכזים מותאמים למאפיינים התרבותיים של האוכלוסייה החרדית, עובדה הבאה לידי ביטוי בכלל פעילותם: הם מאוישים על-ידי צוות עובדים חרדי, קיימות שעות קבלה נפרדות לנשים ולגברים, השרות לנשים ניתן על-ידי מקדמות תעסוקה ולגברים על-ידי מקדמי תעסוקה. בנוסף קיימת רגישות מצד צוות העובדים לצרכים הספציפיים של האוכלוסייה החרדית והמשרות המוצעות לפונים מותאמות לצרכים אלו. בתקופת המחקר היו פעילים שלושה מתוך שמונת מרכזי התכנית שהוקמו במהלך השנים האחרונות. שלושת המרכזים שהיו פעילים בתקופה זו ממוקמים בירושלים )המרכז הגדול ביותר, נפתח בדצמבר 2112(, בביתר עילית )נפתח בפברואר 2115( ובאשדוד )נפתח במרץ 2112(. הנתונים הנוגעים לתכנית "מפתח" המוצגים בעבודה זו נאספו על ידי כחלק ממחקר הערכה על תוכנית "מפתח" מטעם מנהל מחקר וכלכלה במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה )סופר-פורמן 2115; 2112; 2113; 2102( המיזם הוא שותפות בין הממשלה וג'וינט ישראל לעידוד התעסוקה והניידות החברתית של אוכלוסיות חלשות ונזקקות לסיוע מיוחד. במסגרת המיזם מפותחות תוכניות ניסיוניות לשילוב בתעסוקה עבור אוכלוסיות היעד )ראה.)

47 ב 2. אוכלוסיית המחקר ומאגרי הנתונים המחקר הנוכחי מתבסס הן על שיטת ניתוח כמותי תוך שימוש במאגרי המידע אשר יוצגו להלן, והן על ראיונות ושיחות אותם ערכתי במהלך השנים האחרונות עם גורמים שונים המעורבים בתחום התעסוקה במגזר החרדי. בין אלו ניתן למנות: מנהלים ועובדים בתחום תעסוקת חרדים בג'וינט ישראל )תב"ת(, אנשי צוות תכנית "מפתח" בשלושת מרכזי התכנית שהיו פעילים בתקופה הנחקרת, גברים ונשים חרדים שהשתתפו בתכנית "מפתח" ומעסיקים, חלקם חרדים וחלקם לא חרדים, שקלטו עובדים חרדים לעבודה. חלק ניכר מהחומר שנאסף לא הוכנס בצורתו הגולמית לעבודה, אולם המידע הרב אשר צברתי מאינפורמנטים אלו תרם לי רבות להבנה מעמיקה יותר של שדה המחקר, לזיהוי המשתנים המשמעותיים לצורך המחקר הכמותי ולמתן פרשנות לממצאים שהתקבלו מן הסקרים השונים. להלן יפורטו מאגרי הנתונים בהם נעשה שימוש במסגרת המחקר הכמותי: א. המשתתפים בתכנית "מפתח" מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים אוכלוסיית המחקר המרכזית בעבודה זו כוללת את הנשים והגברים החרדים שהשתתפו בתכנית "מפתח", במהלך השנתיים וחצי הראשונות להפעלתה, החל מדצמבר 2112 ועד מאי כל גבר או אישה חרדים המעוניינים בכך יכולים לפנות לקבלת סיוע במרכזי התוכנית. לכל אחד מהפונים מתואמת פגישה עם מקדם/ת תעסוקה, במהלכה מוזנים פרטיו האישיים לתוכנת מעקב. משלב זה מוגדר הפונה כמשתתף בתוכנית והוא זכאי לקבל את השירותים הניתנים במסגרתה. במסגרת המחקר התקיימו ראיונות אישיים עם המשתתפים בתוכנית. הראיונות בוצעו עם כל משתתף בשלוש נקודות זמן, בהתאם למועד הגעתו הראשונית לתוכנית )ראה שרטוט 0(. הראיון הראשון )T0( בוצע סמוך לאחר פגישתו הראשונה של המשתתף עם מקדם התעסוקה. מטרתו של ראיון זה היה למפות את מאפייני המשתתף )מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מאפייני השכלה, תעסוקה ועוד(. הראיון השני )T1( התבצע בין 2 ל- 3 חודשים לאחר הראשון והראיון השלישי )T2( התבצע כשנה לאחר הראיון השני )ושנה וחצי לאחר הראשון(. מטרת שני ראיונות אלו לעקוב אחר מידת ההשתלבות של המשתתפים בתכנית בשוק העבודה ולעמוד על מאפייני מקום העבודה. איסוף הנתונים הסתיים בחודש ספטמבר 2101, אז בוצעו ראיונות המעקב האחרונים עם משתתפים בתכנית. 39

48 שרטוט 1: פירוט מועדי הראיונות ותכניהם העיקריים הראיונות עם המשתתפים בתוכנית בוצעו על-ידי סקרים טלפוניים. המראיינים עברו הדרכה יסודית לגבי כל אחד מהסקרים שבוצעו, שכללה התייחסות לרגישויות הנובעות מהמאפיינים התרבותיים של האוכלוסייה החרדית. בשל הרגישות התרבותית בוצעו הראיונות עם הנשים החרדיות על ידי נשים בלבד והראיונות עם הגברים החרדים בוצעו על ידי גברים בלבד. כלי הסקר ששימשו לצורך הראיונות הטלפוניים היו שאלונים ייעודים, מובנים וסגורים ברובם שנבנו במיוחד למטרת הסקר. השאלונים נכתבו על ידי תוך התייעצות עם נשים וגברים חרדים והותאמו מבחינה תרבותית לאוכלוסייה הנחקרת. במהלך תקופת המחקר השתתפו בתכנית 3321 איש, מתוכם 2332 נשים )המהוות 50% מהמשתתפים( ו- גברים )המהווים 23% מהמשתתפים(. ההפרש בשיעורי ההשתתפות של הנשים והגברים אינו 322 מפתיע בהתחשב בתפיסה החרדית הרואה בלימודי קודש ייעוד ראשון במעלה עבור הגברים ובעבודת נשים מסלול טבעי, המסייע בהשגת ייעוד זה. זיהוי המשתתפים בתכנית כחרדים נעשה על-פי הגדרה 40 עצמית. הנחקרים נשאלו לאיזה זרם חרדי הם משתייכים וכל מי שהשיב כי הוא משתייך לאחד הזרמים החרדיים הבאים, נכלל במסגרת המחקר: ליטאי, חסידי, חרדי ספרדי, חרדי לאומי וחרדי זיהוי חרדים עפ"י הגדרה עצמית, בשונה משיטות זיהוי אחרות המקובלות בארץ, הוא חד משמעי ואינו דורש הנחות נוספות לגבי הקשר בין תכונות מסוימות )כמו לימודים בישיבה, לימודים בבית ספר בפיקוח חרדי או הצבעה למפלגה חרדית( לבין השתייכות לאוכלוסייה החרדית )פלטיאל ואחרים, 0200(. מאידך הגדרה עצמית היא סובייקטיבית ולכן עלולים להיות הבדלים באופן הפרשנות שלה בקרב נחקרים שונים )פרידמן ואחרים, 0200(.